דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים קכ״ז

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים קכ״ז
1 דין מודים דרבנן. ובו ב סעיפים: כשיגיע שליח צבור למודים שוחין עמו הצבור ולא ישחו יותר מדאי ואומרים מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו אלהי כל בשר כו' וחותם ברוך אל ההודאות בלא הזכרת השם ויש מי שאומר שצריך לשחות גם בסוף וטוב לחוש לדבריו ויש אומרים שאומר הכל בשחייה אחת וכן המנהג פסקי מהרי"א:
2 אם אין שם כהנים אומר ש"ץ אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת וכו' עד ואני אברכם ואין הצבור עונין אחריו אמן אלא כן יהי רצון: הגה ואין אומרים אלהינו ואלהי אבותינו וכו' רק בזמן שראוי לברכת כהנים ולישא כפים ונהגו לומר בשחרית שים שלום וכן כל זמן שאומר אלהינו כו' אבל בלאו הכי מתחילין שלום רב ויש מתחילין שים שלום במנחה של שבת הואיל וכתיב ביה באור פניך נתת לנו שהיא התורה שקורין במנחה בשבת: הגהות מיי' פ"ח מהלכות תפלה:
פירוש דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים קכ״ז
1 רמ"א כתב בשיורי כנה"ג סימן קכ"ח בהגהות ב"י אות כ"ו שהנהיג שלא לומר או"א בבית אבל וטעמו מפני שהאבל אינו נושא כפיו לכך א"א או"א אצלו ולענ"ד תמוה דא"כ לפי דברי רמ"א בסי' קכ"ח סעיף מ"ג דכל י"ב חודש אבל אינו נושא כפיו א"כ לא יאמרו אצלו או"א וכן כשהאבל מתפלל בבית הכנסת לפני העמוד לא יאמר ברכת כהנים ולכן נלע"ד דלא כשכה"ג דמה בכך שאבל אינו נושא כפיו הלא אם עלה לא ירד אפי' אם לא עלה עדיין אם קראוהו לעלות מחויב לעלות ואם אינו עולה עובר בעשה כמבואר במג"א שם ס"ק ס"ה וא"כ לא גרע ממנחה ביוה"כ שאף שאין בו נשיאת כפים מ"מ אומרים או"א הואיל ואם עלה לא ירד כמבואר בהגהת רמ"א סוף סימן קכ"ט: