חכמת שלמה על ביצה ל״ח

1 גמ' מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה כו' כי סליק אשכחיה לרבי אבין ור' חנינא בר פפי כו' כצ"ל:

2 רש"י בד"ה יהא רעוא כו' להתם הס"ד ואח"כ דשמעתא הוא ג"כ ס"ד:

3 בד"ה אמאי כרגלי שתיהן לבטל איסור תחומין כו' כצ"ל והד"א:

4 תוס' בד"ה וא"ר יוחנן כו' מדתני איו לר' יוחנן הא על כרחך צ"ל דלר' יוחנן אית ליה ברירה לר' יהודה דס"ל כו' לתולה בדעת אחרים דהכי אמרינן בפ' בכל מערבין כו' כצ"ל. ונ"ב פי' ותנא דאיו אית ליה האי חילוק בין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים א"כ ר' יוחנן לית ליה לדאיו כדלקמן:

5 בא"ד דקאמר התם מתנה אדם כו' ליתא לדאיו וההיא דהלוקח כו' ולכי מיית הוי גיטא ודייקינן מינה דאית ליה לר' יהודה ברירה ותנן נמי כו' אית להו ברירה אליבא דר' יהודה וא"כ סמי תרתי מקמי תלת ושני לעולם כו' אבל איו מיירי כו' כצ"ל:

6 בד"ה וחדי צ"ל בע"ב אחר ד"ה הרי שנתערב:

7 בד"ה ולבטיל כו' מתירין שאפי' באלף כו' כצ"ל:

8 בא"ד אבל מין בשאינו מינו כי הכא כו'. נ"ב ואין לומר א"כ מאי דקאמר לקמן חטין בשעורין אמאי לא משום דהוי מין בשאינו מינו א"כ מין במינו נמי כו' אמאי לא קאמר א"כ מים ומלח נמי מין בשאינו מינו הוא וי"ל דבודאי לגבי חטין ושעורין חשיבי מים ומלח בעיסה מין במינו וליכא למיפרך מיניה ולגבי דבר שיש לו מתירין נמי אין לדמות דלא הוי מין במינו ממש ומ"מ רב אשי דחי לקמן וסבירא ליה דהוי מין במינו ממש ודו"ק:

9 בא"ד אע"ג דיהיב טעמא כו' כצ"ל:

10 גמ' וכי תימא ה"נ כו'. נ"ב פירוש והא דרב חסדא איירי בנבילה ושחוטה דהפקר דלית להו בעלים והא תני כו' אלמא דחשבינן מידי דהפקר כאית ליה בעלים כך נ"ל אליבא דרש"י ודו"ק:

11 רש"י בד"ה ביקרא דמשה קא משתבע. ונ"ב אבל בפרק לולב הגזול סוכה דף ל"ח פי' רש"י משה גדול הדור וכן בחולין פרק גיד הנשה פי' משה תלמיד חכם:

12 בד"ה ולא שמיע כו' וכ"ש מים ומלח דמידי דטעמא הוא דמשום חיובא דממונא לא בטיל במיעוטייהו כצ"ל והס"ד:

13 בד"ה וליטעמיך כו' ופריש רב חסדא כו' כצ"ל:

14 בד"ה וטעמא מאי כו' מאי הוא הס"ד:

15 תוס' בד"ה הרי שנתערב כו' לדמות איסור לממונא אבל כו' כצ"ל:

16 בד"ה נהי דלר"י כו' מכאן נראה כו'. נ"ב ולאפוקי מרש"י דפסק כר' יהודה:

17 בד"ה הכי נמי כו' אלמא מידי דשייך כו' אין מועיל כלל לומר הואיל כו' כצ"ל: