חכמת שלמה על ביצה ה׳

1 רש"י בד"ה עד המנחה כו' ומצותן היה לעשותן כו' כצ"ל:

2 תוס' בד"ה ונתקלקלו הלוים כו'. כ"כ לבא והקשה רבי' פרץ כו' ואח"כ יביאו את התמיד ושאר קרבנות כו'. נ"ב פי' שאר מוספין דהיינו עוד ז' כבשים ופרים שנים ואיל כולהו עולה ועוד שעיר לחטאת הכל משום מוסף ר"ח ואח"כ ז' כבשים ופר ואיל ושעיר משום ראש השנה ואח"כ התמיד:

3 בא"ד דאמרו שיר של חול עם תמיד כו'. נ"ב ולפי זה לא היה הקלקול בתמיד אלא במוספין אבל התמיד הקריבו אח"כ כדינו בשיר של י"ט ודוק וכן הוא להדיא בתוס' דשם ע"ש:

4 בד"ה הא לן כו' שני ימים כגון שלא באו עדים הרי הוא מחמת ספק והרי הן שתי קדושות לפי שאין זה מחמת המנהג לפיכך היתה מותרת להן אבל לבני חוצה לארץ אסור כו' כצ"ל:

5 גמ' ר' יוחנן בן זכאי טעמא דנמנו הא לא נמנו לא מאי ואומר כו' כצ"ל:

6 רש"י בד"ה כבר נמנו כו' או הדמים כצ"ל והס"ד:

7 בד"ה מכדי כתיב כו' ממילא ל"ל כו' שהוקם המשכן ועד בעשרים כו' דההר ההוא ש"מ כו' כצ"ל והד"א:

8 תוס' בד"ה מכדי כתיב כו' ההר ההוא בלוחות אחרונות כתיב כו' שהוקם המשכן ועד עשרים באייר כו' כדפרישית לעיל לכן נראה כו' כצ"ל:

9 בד"ה מי לא מודה כו' ומ"מ קשה דכיון שלא באו כו' כצ"ל: