חכמת שלמה על ביצה ב׳

1 רש"י בד"ה לית להו כו' דאמרינן בפ' במה מדליקין כו' כצ"ל:

2 בד"ה אלא מסלק כו' כלי עליה ומנערה כצ"ל:

3 תוס' בד"ה ביצה שנולדה כו' אלא שאין רצוני לקבל הימנו כו'. נ"ב לפי שהיה שונא את הנכרי רש"י לקמן ביצה דף כד ע"א:

4 בד"ה קס"ד כו' היה בעולם רק שנשבר כו' כצ"ל:

5 בא"ד ואפילו ר"ש מודה כו'. נ"ב ומ"מ רב נחמן סבר דבהאי נולד נמי פליג ר"ש ודוקא מיא בעיבא שהוא נולד גמור מודה ר"ש וק"ל אבל במסקנא דעירובין פרק מי שהוציאוהו מסיק דלא אמרינן מיבלע בליעי אלא מינד ניידי ושרי. עיין במהרש"א:

6 בד"ה מגביהין כו' בסיפא שער של אפונין ושל עדשים מפני שהן כו' כצ"ל:

7 בד"ה ובית הלל אומרים מסלק את הטבלא כו' דהא לא שכח הואיל כו' כצ"ל:

8 גמ' להודיעך כחן דבית הלל וכי תימא כח דהיתרא כו' כצ"ל:

9 רש"י בד"ה דתנן כו' לבנין ולא מן כו' וכיון דאתקצאי כו' וב"ה כר' יהודה כו' כצ"ל והד"א:

10 בד"ה לטעמיה דאמר רבה בפסחים בפרק אלו עוברין ויליף מהכא כו' כצ"ל. ונ"ב אבל אין המסקנא כן ע"ש והתוס' הקשו נמי עליו בפרק בכל מערבין וכתבו ולא נהירא:

11 בד"ה מי גזרינן כו' למיגזר היתרא משום איסורא הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור והתניא כו' וא"ת כו' דהשתא איכא למיגזר כו' יעשו גזירה לגזירה כצ"ל והס"ד:

12 תוס' בד"ה גבי שבת כו' והא הוי סתם ואח"כ מחלוקת דהא פליג ר' יהודה במתני' ואמר אם לא נתנבלה בע"ש אסורה ואין הלכה כו' כצ"ל:

13 בד"ה מוקים לבית הלל כו' דמאי אולמיה דהאי סתמא כו'. נ"ב פירוש ששנה ר' במתניתין דב"ש סברי מגביהין מעל השלחן כו' וב"ה אמרי מסלק את הטבלא והא בעי להחליפה ולדחותה מחמת האי סתמא ודו"ק:

14 בד"ה והיה ביום הששי וגו' כו'. ואפי' לדידן ניחא כו'. נ"ב פי' שאין לנו בזמן הזה אורחים שיבואו בי"ט כמו שהיה בימיהם: