חידושי רמב"ן על יבמות צ״ז

1 הא דתנן הנטען מן האשה וכו'. ואוקימנא לאחר מיתה נושאין. ראיתי לבעל הלכות ז"ל שאסור מחיים בכל קרובותיה באמה ובאם אמה ואם אביה בבתה ובת בתה ובת בנה ובאחותה וכן כתב הרב רבי משה הספרדי ז"ל ולדבריהם הא דתנן אמה ובתה ואחותה משום דהני אמן לכל עריות דידה ואמה ותולדותיה ובתה ותולדותיה קתני.

2 ודאמרינן וכאן נאמרה קיחה לומר לך דרך ליקוחין אסרה תורה. אי קשיא הא תינח אמה ואחותה, בתה ובת בנה ובת בתה מנא לן יש לומר הא גמרינן זמה זמה, ולרבא כולהו כתיבן.

3 כי פליגי מן האב ומן האם. פי' דאלו בעודן עכו"ם אין להם קורבא לעכו"ם אלא בשאר עצמם מן האם אבל משום אישות אין להם אלא בעולת בעל בחיי בעלה שאסורה להם מת הותרה אפילו לקרובים הילכך ליכא למיחש לההוא טעמא דאמרן בפרק כיצד דף כ"ב משום שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה וכ"ש במשוחררין דהא עבד מותר באמו ובבתו כדאיתא בפרק ד' מיתות סנהדרין דף נ"ח ומשום הכי כל היכא דמיקרו בשמא דאבוהון שרו ומאן דאסר משום דקרו לי' נמי בני פלוניתא ואתי לאחלופי בישראל כדלקמן.

4 אי אמרת בשלמא אסירי היינו דקתני אפילו וכו'. פי' ואף על גב דלאו דוקא הוא משום דהורתו ולידתו שלא בקדושה אסירי מדרבנן והורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אסירי מדאורייתא כדקתני לקמן וחייבין נמי כרת אעפ"כ קתני אפילו לאיסורא משום דכשתי אמהות דמו והיה במשמע שיהו מותרין לגמרי.