חידושי רמב"ן על עבודה זרה ס״ח

מהדורה: חדושי הרמב״ן, ירושלים תרפ״ט

« חידושי רמב"ן על עבודה זרה ס״ז ×¢×´× חידושי רמב"ן על עבודה זרה ע״ב ×¢×´× »

1 עבודה זרה פתח ↗

וְכִי תֵּימָא, הָכָא נָמֵי כִּדְשַׁנִּי לֵיהּ עוּלָּא לְרַבִּי חַגָּא: כְּשֶׁהִשְׁבִּיחַ וּלְבַסּוֹף פָּגַם, וּמִי פְּלִיגִי כְּשֶׁהִשְׁבִּיחַ וּלְבַסּוֹף פָּגַם? וְהָא קָתָנֵי: נָפַל שֶׁל תְּרוּמָה תְּחִלָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר!

2 מעילה פתח ↗

קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה. גְּמָ׳ הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר דְּקָתָנֵי: ״אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת״ דְּהַאי קְדוּשַּׁת הַגּוּף וְהַאי קְדוּשַּׁת דָּמִים, אֲפִילּוּ הָכִי קָתָנֵי: ״מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה״. ״קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עִם קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ״ מִיבַּעְיָא? מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי עֲלַהּ ״לְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא״, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לָא אִיכָּא הָכִי, מִשּׁוּם הָכִי קָא פְּלִיג לֵיהּ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: מְחַוַּורְתָּא, אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם מְעִילָה אֶלָּא עַל קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וְעוֹלָה בִּלְבַד. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״נֶפֶשׁ כִּי תִּמְעֹל מַעַל מִקׇּדְשֵׁי ה׳״, קֳדָשִׁים הַמְיוּחָדִין לַה׳ – יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה. אֲבָל קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ – אִית בְּהוּ לַכֹּהֲנִים, וְאִית בְּהוּ לַבְּעָלִים. תְּנַן: קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה! מִדְּרַבָּנַן. קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם – מוֹעֲלִים בָּהֶן! מִדְּרַבָּנַן. תְּנַן: הַנֶּהֱנֶה מִן הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא חַיָּה – לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם. כְּשֶׁהִיא מֵתָה, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה כׇּל שֶׁהוּא – מָעַל! מִדְּרַבָּנַן. וּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״כׇּל חֵלֶב לַה׳״ – לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לִמְעִילָה! מִדְּרַבָּנַן. וְהָא קְרָא קָא נָסֵיב לַהּ! אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. וְהָא אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ – יָצְאוּ מִידֵי מְעִילָה דְּבַר תּוֹרָה. בְּמַאי? אִילֵימָא בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אֲפִילּוּ כִּי מֵתוּ נָמֵי, לָא יְהֵא אֶלָּא דְּאַקְדֵּישׁ אַשְׁפָּה לְבֶדֶק הַבַּיִת, לָאו אִית בַּהּ מְעִילָה? אֶלָּא קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, דְּאוֹרָיְיתָא! מִי אִית בְּהוּ מְעִילָה? אֶלָּא הָכִי קָא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: מֵהַאי קְרָא קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שָׁמְעִין מִינַּהּ, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לָא שָׁמְעִין מִינַּהּ. מַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסּוֹלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן. וְשִׁשָּׁה בַּתּוֹדָה: הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסּוֹלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן וְהַלֶּחֶם. גְּמָ׳ מַתְנֵי לֵיהּ רַב הוּנָא לְרָבָא: ״חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּעוֹלָם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה״. אָמַר לֵיהּ: ״בָּעוֹלָם״ קָא אָמְרַתְּ? וְהָא קָתָנֵי בַּתּוֹדָה ״שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁבַּתּוֹדָה – הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְלַחְמֵי תוֹדָה״! אֲמַר לֵיהּ: תְּנִי ״בָּעוֹלָה״. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עוֹלוֹת וְאֵימוּרִים מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ, וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. קָתָנֵי: בְּעוֹלָה – אִין, בִּשְׁלָמִים – לָא. בִּשְׁלָמָא לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ, עוֹלָה דְּכָלִיל הִיא – מִצְטָרְפִין, שְׁלָמִים – לָא מִצְטָרְפִין. אֶלָּא לְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, שְׁלָמִים אַמַּאי לָא מְחַיֵּיב? וְהָתְנַן: כׇּל הַפִּיגּוּלִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְכׇל הַנּוֹתָרוֹת מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ! אֶלָּא אֵימָא: עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִכְזַיִת לִיזְרֹק עֲלֵיהֶן אֶת הַדָּם. וְכֵיוָן דְּמִצְטָרְפִין לִיזְרֹק אֶת הַדָּם – חַיָּיב וְכוּ׳. וּמַאן קָתָנֵי לַהּ? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר וּכְזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבָעוֹלָה, אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל. וּבַמִּנְחָה, אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק. מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים. מַתְנִי׳ הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְהַחַלָּה, וְהַבִּיכּוּרִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לֶאֱסוֹר וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן אֶת הַחוֹמֶשׁ. כׇּל הַפִּיגּוּלִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְכׇל הַנּוֹתָרִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? כּוּלְּהוּ אִיקְּרוּ ״תְּרוּמָה״. גַּבֵּי חַלָּה כְּתִיב: ״רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה״, גַּבֵּי בִּיכּוּרִים נָמֵי אִיקְּרוּ ״תְּרוּמָה״, דְּתַנְיָא: ״וּתְרוּמַת יָדֶךָ״ – אֵלּוּ בִּיכּוּרִים, אֲבָל אִינָךְ – לָא צְרִיכָא. מַתְנִי׳ כׇּל הַנְּבֵילוֹת – מִצְטָרְפִין זוֹ עִם זוֹ. וְכׇל הַשְּׁקָצִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. גְּמָ׳ אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה, אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – טְהוֹרִין בִּפְנֵי עַצְמָן, וּטְמֵאִים בִּפְנֵי עַצְמָן. וְלֵוִי אָמַר: אֲפִילּוּ לַאֲכִילָה נָמֵי מִצְטָרְפִין. וְרַב אַסִּי אָמַר: טְהוֹרִים לְעַצְמָן וּטְמֵאִין לְעַצְמָן. אִיכָּא דְאָמְרִי: פְּלִיגָא אַדְּרַב, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לָא פְּלִיגָא. מֵיתִיבִי: מִיתַת פָּרָה, וְחַיֵּי גָמָל – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. הָא מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וְקַשְׁיָא לְרַב אַסִּי! אֵימָא: הָא חַיֵּי שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וּמַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בַּטְּמֵאָה. אֲבָל מִיתַת שְׁנֵיהֶם, מַאי? לָא מִצְטָרְפִי? אִם כֵּן, מַאי אִירְיָא דְּרָהֵיט וְתָנֵי ״מִיתַת פָּרָה וְחַיֵּי גָמָל״, הָא אֲפִילּוּ מִיתַת שְׁנֵיהֶם לָא מִצְטָרְפִי! וְעוֹד, תַּנְיָא: חֲצִי זַיִת פָּרָה בְּחַיֶּיהָ וַחֲצִי זַיִת גָּמָל בְּמִיתָתָהּ – אֵין מִצְטָרְפִין. אֲבָל חֲצִי זַיִת מִפָּרָה וַחֲצִי זַיִת מִגָּמָל, בֵּין בְּחַיֶּיהָ בֵּין בְּמִיתָתָהּ – מִצְטָרְפִין. קַשְׁיָא רֵישָׁא אַסֵּיפָא! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין!? אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: הַאי תַּנָּא סָבַר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אֲכִילַת שְׁרָצִים – לוֹקֶה עָלָיו בִּכְזַיִת. מַאי טַעְמָא? ׳אֲכִילָה׳ כְּתִיב בְּהוּ. וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא״ – פָּתַח הַכָּתוּב בַּאֲכִילָה, וְסִיֵּים בְּטוּמְאָה. מָה טוּמְאָה בְּכַעֲדָשָׁה, אַף אֲכִילָה בְּכַעֲדָשָׁה. וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וְקַשְׁיָא לִדְרַב! לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּמִיתָתָן, כָּאן – בְּחַיֵּיהֶן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא רַב אַמַּתְנִיתִין קָאֵי, וּמַתְנִיתִין ״כׇּל הַשְּׁרָצִים״ קָתָנֵי, אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָן. לָאו דְּאִיכָּא פּוּרְתָּא מֵהַאי וּפוּרְתָּא מֵהַאי? אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: הָהִיא דִּיּוּקָא דִּילָךְ הוּא. רַב – שְׁמַעְתָּא בְּעָלְמָא קָאָמַר. וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן. מֵיתִיבִי: הָאֵיבָרִין – אֵין לָהֶן שִׁיעוּר, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ – מְטַמְּאִין. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא בִּכְזַיִת! אָמַר רָבָא: בְּמוּבְדָּלִין דִּבֵּר הַכָּתוּב. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה נָמֵי, לִיפְלְגִי בֵּין מוּבְדֶּלֶת לְשֶׁאֵינָהּ מוּבְדֶּלֶת. אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָא מַקֵּישׁ רַחֲמָנָא – לְבַל תְּשַׁקְּצוּ, אֲבָל לְשִׁיעוּרִין – לָא. מַתְנִי׳ דַּם הַשֶּׁרֶץ וְהַבָּשָׂר – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל שֶׁטּוּמְאָתוֹ וְשִׁיעוּרוֹ שָׁוִין – מִצְטָרְפִין. טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ, שִׁיעוּרוֹ וְלֹא טוּמְאָתוֹ, לֹא טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ – אֵין מִצְטָרְפִין. גְּמָ׳ אָמַר רַב חָנִין אָמַר רַב זְעֵירָא, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא: ״הַטְּמֵאִין״ – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין, וַאֲפִילּוּ שֶׁרֶץ וָשֶׁרֶץ, שֶׁרֶץ וָדָם, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת! אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן – בְּכוּלּוֹ. כָּאן – בְּמִקְצָתוֹ. וּמְנָא תֵּימְרָא? מִדְּתַנְיָא: נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וְהָיָה מְקוֹמָהּ קָטַפְרֵס, אִיהֵל עַל מִקְצָתוֹ – טָהוֹר, אִיהֵל עַל כּוּלּוֹ – טָמֵא. מַאי ״מִקְצָתוֹ״? אִילֵּימָא מִקְצָת דָּם, וְהָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי: רְבִיעִית דָּם שֶׁהֵגִיס בָּהּ – טְהוֹרָה! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן – בְּכוּלּוֹ, כָּאן – בְּמִקְצָתוֹ? שְׁמַע מִינַּהּ. שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בָּעִיר רוֹמִי: מִנַּיִן לְדַם שְׁרָצִים שֶׁהוּא טָמֵא? אֲמַר לֵיהּ: דְּאָמַר קְרָא: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: חֲכֵים לֵיהּ בֶּן יוֹחַאי. אָמַר לָהֶם: תַּלְמוּד עָרוּךְ בְּפִיו שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי. שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה הַמַּלְכוּת גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וְשֶׁיִּבְעֲלוּ אֶת נִדּוֹת. הָלַךְ רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִיסְטְרוֹבָּלִי, וְסִיפֵּר קוֹמֵי, וְהָלַךְ וְיָשַׁב עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב, יַעֲנִי אוֹ יַעֲשִׁיר? אָמְרוּ לוֹ: יַעֲנִי. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, לֹא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ! אָמְרוּ: טָבֵית אָמַר, לִיבְטַל, וּבִטְּלוּהָ. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב, יַכְחִישׁ אוֹ יַבְרִיא? אָמְרוּ לוֹ: יַכְחִישׁ. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, יָמוּלוּ בְּנֵיהֶם לִשְׁמוֹנָה יָמִים וְיַכְחִישׁוּ. אָמְרוּ: טָבֵית אָמַר, וּבִטְּלוּהָ. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב, יִרְבֶּה אוֹ יִתְמַעֵט? אָמְרוּ לוֹ: יִתְמַעֵט. אִם כֵּן, לֹא יִבְעֲלוּ נִדּוֹת. אָמְרוּ: טָבֵית אָמַר, וּבִטְּלוּהָ. הִכִּירוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי, הֶחֱזִירוּם. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת? יֵלֵךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁהוּא מְלוּמָּד בְּנִסִּים. וְאַחֲרָיו מִי יֵלֵךְ? רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי: וְאִילּוּ הָיָה אַבָּא חֲלַפְתָּא קַיָּים, יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? אָמַר לָהֶם ר׳ שִׁמְעוֹן: אִילּוּ הָיָה יוֹחַאי אַבָּא קַיָּים, יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי: אֲנָא אָזְלִין, דִּלְמָא עָנֵישׁ לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּקָא מִסְתְּפֵינָא. קַבֵּיל עֲלֵיהּ דְּלָא לִיעְנְשֵׁיהּ. אֲפִילּוּ הָכִי, עַנְשֵׁיהּ. כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְדַם הַשֶּׁרֶץ שֶׁהוּא טָמֵא? עִקֵּם פִּיו רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי, וְאָמַר: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ אַתָּה נִיכָּר שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אַתָּה, אַל יַחְזוֹר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו. יָצָא לִקְרָאתוֹ בֶּן תְּמַלְיוֹן: רְצוֹנְכֶם אָבוֹא עִמָּכֶם? בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מַה שִּׁפְחָה שֶׁל בֵּית אַבָּא, נִזְדַּמֵּן לָהּ מַלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וַאֲנִי, לֹא פַּעַם אַחַת? יָבֹא הַנֵּס מִכׇּל מָקוֹם. קְדֵים הוּא, עַל בִּבְרַתֵּיהּ דְּקֵיסָר. כִּי מְטָא הָתָם, אָמַר: בֶּן תְּמַלְיוֹן, צֵא! בֶּן תְּמַלְיוֹן, צֵא! וְכֵיוָן דִּקְרוֹ לֵיהּ, נְפַק אֲזַל. אֲמַר לְהוֹן: שְׁאִילוּ כׇּל מָה דְּאִית לְכוֹן לְמִישְׁאַל. וְעַיְּילִינְהוּ לְגִנְזֵיהּ לִשְׁקוֹל כֹּל דְּבָעוּ. אַשְׁכַּחוּ הָהוּא אִיגְּרָא, שַׁקְלוּהָ וּקְרָעוּהָ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיהָ בָּעִיר רוֹמִי, וַהֲווֹ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים. מַתְנִי׳ הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר – אֵין מִצְטָרְפִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת. הַשֶּׁרֶץ וְהַנְּבֵלָה, וְכֵן הַנְּבֵלָה וּבְשַׂר הַמֵּת – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא, אֲפִילּוּ בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְטוּמְאַת הַיָּדַיִם, דְּמִדְּרַבָּנַן הִיא. אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – מִצְטָרְפִין. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא״ – כֹּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. מַתְנִי׳ הָאוֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה, וְשֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. כׇּל הָאוֹכָלִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִפְסוֹל הַגְּוִיָּיה כְּבַחֲצִי פְרָס. כְּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְעֵירוּב, וּכְבֵיצָה לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, וְכִגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת, וּכְכוֹתֶבֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כׇּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין זוֹ עִם זוֹ לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית, וְכִמְלֹא לוּגְמָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה טַעַם? שֶׁאֶפְשָׁר לַשֵּׁנִי שֶׁיֵּעָשֶׂה רִאשׁוֹן. וּמִי קָא עָבֵיד שֵׁנִי רִאשׁוֹן? הָא לָא אֶפְשָׁר! אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: מִי גָּרַם לַשֵּׁנִי? לָאו רִאשׁוֹן?! רַב אָשֵׁי אָמַר: רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, לְגַבֵּי שְׁלִישִׁי – בְּנֵי חֲדָא בִּיקְתָּא אִינּוּן. מַתְנִי׳ הָעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מִצְטָרְפִין. גְּמָ׳ וּמִי צָרִיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְצָרוֹפֵי? וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת? תְּנִי: אֵין צְרִיכִין לְצָרֵף. מַתְנִי׳ הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר וְהַמַּפָּץ – כּוּלָּן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִן לִיטָּמֵא בְּמוֹשָׁב. גְּמָ׳ תָּנָא: קִיצַּע מִכּוּלָּן שְׁלֹשָׁה, וְעָשָׂה מֵהֶן בֶּגֶד לְמִשְׁכָּב – שְׁלֹשָׁה, לְמוֹשָׁב – טֶפַח, לַאֲחִיזָה – כׇּל שֶׁהוּ. מַאי לַאֲחִיזָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר רַבִּי יַנַּאי: שֶׁכֵּן עוֹמֵד לְנַוְולָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: הוֹאִיל וְרָאוּי לְקוֹצְצֵי תְאֵנִים. הַדְרָן עֲלָךְ קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ

1 וכ"ת הכא נמי כדשני ליה עולא בשהשביח ולבסוף פגם. תימא דהו"ל לאתויי רק ברייתא דנפל של תרומה תחלה דמוכחא ע"כ בפוגם מתחילתו מחלוקת ול"ל לאתויי הך ברייתא.

2 הא דאמרי' ר"ש לטעמיה דאמר אפי' איסור ואיסור לא מצטרפי דתנן וכו'. ק"ל הא איתמר עלה בגמ' במס' מעילה פ' קדשי מזבח ומי צריך ר"ש לצרופי והתניא ר"ש אומר כל שהוא למכות תני אין צריכין לצרף וכיון דאין צריכין לצרף קתני ולמלקות מנלן דלר"ש לא מצטרפי לענין מתבל ומחמץ וא"ל דהכי קתני ר"ש אומר אינן מצטרפין שאינן ראויין להצטרף ואינן צריכין להצטרף והכל בכלל ויותר נראה שהוא מן הסוגיות המתחלפות בחלוף המסכתות כאן סברו דלצירוף מתבל ומחמץ קאמרינן דודאי צריכין לצירוף ואין מצטרפין ממש קאמר ושם סברו דלגבי... .

« חידושי רמב"ן על עבודה זרה ס״ז ×¢×´× חידושי רמב"ן על עבודה זרה ע״ב ×¢×´× »