מפרשים:
1 חַמְרָא, מַזְּלָא דְּמָרִיהּ גָּרִים. פירוש רשב"ם ז"ל דחוק. ונראה לי הכונה מַזְּלָא דְּמָרִיהּ גָּרִים בענין עריבות יש יין חשוב הוא ואינו ערב לשותהו ויש אינו חשוב כל כך וערב לשותהו וזה הדבר הוא כמו ענין הגאוה דאף על פי שזה האדם הוא שלם בדעת ומדותיו עם כל זה אם הוא גאה לא יהיה מרוצה לבני אדם כמו שאמרו הַאי מַאן דְּיָהִיר אֲפִלּוּ אַאִינְשֵׁי בֵּיתֵיהּ לָא מִתְקַבֵּל ולזה אמר יַּיִן בֹּגֵד חבקוק ב, ה הוא כמו גבר יהיר ולא ינוה. ובני ידידי כבוד הרב יעקב נר"ו פירש דאמרו רבותינו ז"ל יומא עו: על היין זכה משמחו לא זכה משממו, דהיינו מטפשו וזהו שאמר מזליה גרים דאם מזלו טוב קונה על ידי היין מדת ענוה ואז מפקחו לא זכה קונה מדת גאוה ואז מטפשו וזהו מזליה גרים אם הוא עניו או גאה עד כאן דבריו נר"ו.
2 כָּל הַמִּתְגָּאֶה בְּטַלִּית שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וְאֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. קשא מה עבירה עשה בכך שלבש טלית של תלמיד חכם? אם בשביל שנתגאה יאמר 'כָּל הַמִּתְגָּאֶה אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ' ואם לשון מליצה הוא זה דכונת המאמר הוא על האומר דבר תורה שחדשו אחרים בשם עצמו שמראה לשומע שהוא חידשם הנה זה עון אחר שהוא בכלל גניבה שגונב חידוש זה מאחרים וגם גונב בו דעת הבריות לחשוב שהוא בעליו של אותו דבר ואינו כך. ונראה לי כונת המאמר כפשוטו שלובש טלית של תלמיד חכם והוא אינו תלמיד חכם דעביד תקלה בזה כי העולם חושבין שהוא תלמיד חכם וכיון דאינו נוהג מנהגים של תלמיד חכם גורם חלול השם דהוא חמור מכל עבירות.
3 הַכֹּל שָׁקַלְתִּי בְּכַף מָאזְנַיִם, וְלֹא מָצָאתִי קַל מִסֻּבִּין. וְקַל מִסֻּבִּין, חָתָן הַדָּר בְּבֵית חָמִיו, וְקַל מֵחָתָן, אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ. הקשה מהרש"א ז"ל מה ענין זה לזה ולמה נקיט סובין ולא נוצה? עיין שם. ונראה לי בס"ד דסובין קודם טחינה היו מגוף החיטים וכבוד אחד להם אך אחר טחינה נפרדו מן החיטים ונעשו סובין שאז כבודם קל מאד מאד כי נזרקים ונבדלים על ידי נפה ולזה ידמה בעל שהוא כאשתו שהם נחשבים כגוף אחד אשר קודם נשואין זאת אשתו שהיא כגופו היתה דבוקה באביה ואמה וכבודה נחשב כמו כבודם ואחר נשואין דאז דבקים איש ואשתו נפרדה אשתו שהיא כגופו מן אביה ואמה ואז כבודה קל מאד וממילא גם כבודו קל. ונמצא זה הוא כמו הסובין אשר קודם טחינה היה כבודם כמו הכבוד של החיטים שהיו עמהם ואחר הטחינה קל כבודם שהם מוכנים לזריקה שיבדלום על ידי נפה ויזרקו אותם ולהכי לא נקיט נוצה כי הנוצה מתחילתה היא נבדלת מגוף העוף וניכרת בפני עצמו וקל מסובין אורח מכניס אורח כי הקלות שיש לבעל שהוא החתן עצמו אינו דומה לקלות הבת שהיא אשתו כי הבת בבית אביה אחר נישואין היא כבודה כאורח אבל בעלה הוא אורח הנכנס מחמת אורח ועל כן כבודו קל מכבוד אשתו ועם כל זה משיב דבר בטרם ישמע היא כבודו קל יותר מזה הבעל שהוא בסוג אורח הנכנס מחמת אורח.