בן יהוידע על בבא בתרא קי״ח

1 עֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמָע לָן; דְּאִיבָּעִי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְאִיזְדַהוּרִי מֵעֵינָא בִּישָׁא. קשא לפי פירוש רשב"ם ז"ל הוה ליה למימר זה על דברי יהושע ולא על פסוק זה? ונראה לי בס"ד דדייק עֵצָה טוֹבָה זו מפסוק זה שאמרו אותו שלא לצורך לעניינם דכבר אמרו וַאֲנִי עַם רָב יהושע יז, יד ועל זה היתה מטרת שאלתם ואם שם האריכו בדברים שאין בהם צורך למה שנאן הכתוב? לזה אמר עֵצָה טוֹבָה קָמַשְׁמָע לָן דְּאִיבָּעִי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְאִיזְדַהוּרִי מֵעֵינָא בִּישָׁא אם ידבר על איזה רבוי של בנים או של עושר דבעת הזכירו הרבוי יאמר לשון בקשה 'כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ' או 'ה' יִשְׁמְרֵם' וכיוצא כי לכן בני יוסף אף על פי שאין להם מורא מן עין הרע הקפידו לזכור דברי ברכה על עצמן בעת שהוכרחו לומר 'וַאֲנִי עַם רָב' דהוסיפו לומר אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי הֳ'. ומה שאמרו עַד כֹּה בֵּרְכַנִי הֳ' רמזו באותיות כֹּה על ברכה שבירך יעקב אבינו ע"ה את יוסף הצדיק ע"ה בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בראשית מט, כב שיש בפסוק זה צרופי שמות המגינים מן עין הרע כידוע והוא עשרים אותיות ועם אות ה' שהוסיף לו מלאך גבריאל בשמו שקראו יְהוֹסֵף כדי לשמרו מן עין הרע של מצרים בעת שימלוך עליהם וידוע דאות ה' מסוגלת לשמירה מן עין הרע הרי נעשה לו שמירה על ידי כ"ה שהוא כ' אותיות של פסוק 'בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף' ואות ה' שהוסיף לו בשמו ונעשה זה קרן קיים לזרעו לשומרם מן עין הרע. ועוד נראה לי בס"ד רמז בתיבת כֹּה על כ"ה אותיות של 'אברהם ויצחק' במלואם שיש בהם כ"ה אותיות דמצינו שברך אותם יעקב אבינו ע"ה וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק בראשית מח, טז ועל ידי כך וְיִדְגּוּ לָרֹב שיהיו כדגים שאין שולטת בהם עין הרע. אי נמי אברהם יצחק תשעה אותיות ויעקוב מלא בוא"ו וישראל וישורון מלא בשני ווין יעלו סך הכל כ"ה אותיות. ובזה פרשתי כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל במדבר ו, כג כי אותיות השמות הם צינורות לשפע הברכה כמו שכתב הרב ערבי נחל על פסוק נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ בראשית ב, יט ומאחר שברכם וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק ועל ידי כך וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ שיהיו כדגים לכן אמרו עַד כֹּה בֵּרְכַנִי הֳ' כי יעקב אבינו ע"ה בירך אותם ברוח הקודש ולכך ברכה שלו תתיחס להשם יתברך. ונראה לי עוד מה שאמרו עַד כֹּה רמזו בזה על מספר צ"ט שמתים בעין הרע כמו שאמרו בגמרא במציעא פרק המקבל בבא מציעא קז: רב אזל לבי קברי עבד מה דעבד אמר צ"ט מתו בעין הרע ואחד בדרך כל הארץ עיין שם. והנה עַד כֹּה 99 עולה צ"ט וזהו בֵּרְכַנִי הֳ' שניצולים מן אותם צ"ט המתים בעין הרע.

2 אָמַר לְהוּ: לְכוּ וְהֵחָבְאוּ עַצְמְכֶם בַּיְעָרִים, שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּכֶם עַיִן רַע יהושע יז, טו. קשא טענו שהם עַם רָב יהושע יז, יד וצריכין מקום גדול והוא השיב להם תיקון להצלתם מן עין הרע והרי זה דומה לטענו חיטים והודה לו בשעורים? ונראה לי בס"ד הכונה לומר אתם צריכין להחבא עצמכם ביערים שלא תשלוט עין הרע ברבוי שלכם ואם אני נותן לכם מקום גדול כפי הרבוי שלכם בזה יטילו בכם עין הרע אף על פי שאין רואים בעיניהם הרבוי שלכם כי מן גודל המקום יבינו שאתם רבים במספר על כן תצמצמו עצמכם במקום שהוא צר לכם כדי שלא ירגישו אחרים ברבוי שלכם מחמת המקום. ונראה לי עוד רמז להם סגולה לבטל עין הרע שכתב הרב הקדוש מהרש"ם ז"ל וכתבתי אותה בסה"ק אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ פרשת במדבר שיראה הנחיר שלו עיין שם ורמז להם על הנחיר באותיות יערה כי העין תתחלף באות ח' באחה"ע וה"א תתחלף באות נו"ן באי"ק בכ"ר גל"ש דמ"ת הנ"ך הרי יערה אותיות נחיר.

3 "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", וְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אַל תִּקְרִי 'עֲלֵי־עַיִן', אֶלָּא 'עוֹלֵי־עַיִן' בראשית מט, כב. פירש הערוך עולי לשון עילוי עיין שם. ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר רבינו האר"י ז"ל בשער ההקדמות כי העין היא מספר ק"ל 130 ומספר המעולה שבה הוא מספר נח 58 שהוא צירוף חן שממנה נעשה 'בת עין' שבתוך העין אשר משם תהיה הראיה עיין שם, ועיין עוד בשער הפסוקים בפסוק בראשית ו, ח וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הֳ' עיין שם. וזהו בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, פֹּרָת לשון חן בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן רצונו לומר זה החן הוא חלק המעולה והמשובח אשר במספר עין כי ממנו תהיה בת עין שבה הראיה והוא יהיה לו חן המגין מן ראיה של בת עין שנעשית מספר נח. ברם יש להקשות אמאי אמרו ליהושע פסוק זה של 'בֵּן פֹּרָת' הנאמר על יוסף הצדיק ע"ה והיה להם לומר פסוק וְיִדְגּוּ לָרֹב בראשית מח, טז האמור על זרעו וגם זה כתוב בתורה קודם 'בֵּן פֹּרָת'? ונראה לי בס"ד כי פסוק 'וְיִדְגּוּ לָרֹב' הוא מסייע ליהושע שאמר להם 'הֶחְבִּיאוּ עַצְמְכֶם בַּיְעָרִים' והיינו כמו הדגים שהם נחבאים במים ואין העין רואה אותם ולכך אין עין הרע שולטת בהם והם רוצים שיתן להם מקום שיספיק להם בהיותם בו בגלוי לכך אמר להם פסוק בֵּן פֹּרָת וכו' ולפי דברי הערוך ז"ל דפירוש 'עוֹלֵי־עַיִן' שיתבטלו מן העין דלא מסעייא שלא תזיק להם אלא יתעלו ויתרבו ממנה עיין שם אתי שפיר הטעם שהביאו לו פסוק זה של בֵּן פֹּרָת שלא יאמר אף על פי שבירך אתכם 'וְיִדְגּוּ לָרֹב' אתם צריכין לחוש ולברוח מעין הרע לכך הביאו לו זה הפסוק דמוכח אדרבא הם מרויחים אם יראום בעין רעה ויתעלו מזה הפרסום שמגלים עצמן לעיני בני אדם. ונראה לי לכן ניתנה ברכה לדגים ביום חמישי כי מספר חמשה מציל מן עין הרע כמו שכתב הרב פתח עינים בברכות דף ך' עיין שם. ולכן נוספה ליוסף הצדיק ע"ה אות ה' בשמו ואם תחשוב יְהוֹסֵף במלואו כזה יו"ד ה"ה וא"ו סמ"ך פ"ה 57 יעלה ראש המלוי כמנין דָּגִים 57 רמז שנתנה לו ברכה של דגים ונקרא כַּלְכֹּל בדברי הימים דברי הימים א' ב, ו וסופי תיבות פסוק אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ תהלים ה, ח כַּלְכֹּל וידוע מה שאמר בספר דן ידין דפסוק זה מסוגל להציל מן עין הרע עיין שם. ולכן נרמז שמו בסופי תיבות הכתוב הזה דהוא נקרא כַּלְכֹּל כמו שנאמר מלכים א' ה, יא דַרְדַּע וְכַלְכֹּל ואמרו רבותינו ז"ל כַּלְכֹּל זה יוסף.