1שאלה לאה משכנה אצל רחל משכון בסך מה וכאשר רצתה לאה להוציא המשכון שלה כפרה רחל במשכון ואמרה אין לך בידי אכן אני יש לי עליך כך וכך יורינו רבינו הדין בזה ומאת ה' תהיה משכורתו שלמה:2תשובה צריך שתשבע הנתבעת על המשכון תחלה איך אין לה משכון אצלה כלל ואחר כך תאמר לאה כמה משכון שלה שוה זה שרחל אינה מודה שהיא אצלה אם היה שוה כסך ששואלת רחל אין לאחת על חברתה כלום ואם המשכון היה שוה יותר כבר נפטרה רחל בשבועתה שאין ללאה משכון אצלה ואם המשכון לא היה שוה אלא פחות צריך שתפרע לאה שאר הממון דהיינו שאר החוב אשר היא שואלת ממנה רחל ועד עכשיו היתה השבועה בהיסת ועכשיו היא שבועת התורה שהרי מודה במקצת טענה לרחל וכך הדין: עיין מה שכתב הר"ב שפתי כהן בחה"מ סי' ע"ב שהשיג על הר"ב הב"ח שכתב ששבועה זאת היא היסת ומכאן נראה בבירור שהיא שבועה דאורייתא וכמו שכתב הש"ך ויהיב טעמא למילתיה: