תשובות הרמב"ם קס״ז

1 שאלה ראובן היה נושא ונותן בחוץ ויצא לישא וליתן כמנהגו בכפרים של עכו ובא אצל יהודי אחד והפקיד כליו שם ולקח מהם מקצת והלך למכור בעיר אחרת והמתין יום ויומים ושלשה ימים ולא בא אז הביא שאר כליו לאשתו ושאלוהו עליו אמר הלך ולא חזר לימים עברו יהודים מבני עכו דרך שם אמרה להם גויה אחת לאן אתם הולכים אמרו לה לכפר פלוני אמרה להם לא תזוזו מכאן לכו וחזרו לבתיכם שמא יארע לכם מה שאירע ליהודי אחד שאלוה מה אירע לו אמרה יצא מעיר פלונית ללכת אל עיר פלונית יצא אחריו והרגוהו שאלוה מאין תדעי זה האיש אמרה הוא היה מודעתינו כשהיה בעכו ועשה מלאכתינו וספרה להם דמותו וכשבאו העדים השומעים אל בית דין שבעכו השיאו האשה על פיהם ויש אצלינו מי שממחה בדבר ומביא ראיות והם יגיעו אל שער דינו של אדוננו יורנו ויקבל שכרו מן השם יתברך:

2 תשובה זאת האשה מותרת היא להנשא שזו הגויה מסיחה היא לפי תומה ואף על פי שחזרו ושאלו אותה כמעשה דצוער עיר התמרים ואף על פי שלא הזכורה שמו ולא ידעה אותו בשמו כמעשה בציי"דן ואשופ"יא וכל אלו הדברים חוזרין לעקר אחד והוא שאין מדקדקין בעדות אשה עגונה וכל המחמיר ודורש וחוקר בדברים אלו לא יפה הוא עושה ואין דעת חכמים נוחה הימנו שעיקר תקנתם באשה הקלו משום עגונא דאתתא: משה ב"ר מיימון זצ"ל