תשובות הרמב"ם רכ״א

שאלה ראובן דוד לאה חשד בדינה בת לאה הנז' שגנבה מבית אמה ממון ותכשיטין וכיוצא ודינה כפרה והצריכה רבינו שבועת היסת והנה היום נכנסו אל לאה הנז' שני עדים כשרים לראות מה בפיה אם היא אשר חשדה או ראובן דודה והיא השיבה כי לא ידעה כלום וזה נוסח העדות אנן סהדי דחתמין לתתא נכנסנו אל לאה אלמנת יצחק בן לוי ושאלנו את פיה אם היא חושדת שדנה בתה גנבה ממנה ותען ותאמר אמת שנגנב ממני ואיני יודע מה הוא וכמה הוא וחזרנו לשאול לה אם היתה יודעת בבירור שדנה גנבתם והשיבה בשבועה שאינה יודעת וכמו כן שאלנו את דינה בתה אם רוצה שתשבע והשיבה שתקח אמה כל מה שיש לה ולא ישביעה ומה ששמענו והבננו ממנה כתבנו ביום טוב לחדש מרחשון תתנ"ז: שאול הכהן בר ששת יהושע בר יצחק יורינו רבינו אם על דינה הנז' שבועה או אין שבועה מאחר שאמה אינה יודעת בבירור ואם עליה שבועת בן בית כמו שצריך בכגון זה או לא יורינו רבינו ושכרו כפול:

תשובה עמדנו על השאלה הבאה בכתבכם וראינו שאינו חייב שבועת היסת למי שנסתפק על חברו שגנב לו שהרי אינו יודע בבירור אם גנבו הוא או שמא אחר גנבו ובאיזה דבר יהיה שבועת היסת בדבר שיכול להפוך השבועה על התובע שישבע ויטול אמנם מי שאינו יכול לישבע אם יהפכו עליו השבועה אין בכגון זה שבועת היסת אבל יש חרם סתם וכמו כן בנדון דידן אם אינה יודעת לאה בבירור על דינה בתה אין עליה כי אם חרם סתם ואמנם דין בן בית אין זה על מי שדר עמהם בבית אבל הוא במי שמכניס ומוציא עמהם במקח וממכר וכיוצא וכמו שאמרו ובן בית שאמרו לא שנכנס ויוצא ברגליו אלא שמכניס לו פועלים ומוציא לו פועלים וכך הדין: