תשובות הרדב"ז חלק ד א׳רפ״א

שאלה שאלת על ראובן שבא לבית דין וטוען על שמעון טענות הרבה דקי"ל דנשבע על כולן שבועה אחת כדאיתא בירושלמי וכן כתב רש"י בתשובה אם הכיר הדיין שהוא רמאי ואינו תובע טענותיו אלא אחת אחת כדי להביאו לידי שבועות הרבה. אם יש רשות לדיין לכופו שיטעון כל טענותיו יחד כדי שיתבע שבועה אחת על כולן או לא:

תשובה כבר ידעת חומר השבועות ולפיכך יש לדיין להשתדל בכל יכלתו שלא יבאו לידי שבועה כל שכן וקל וחומר לידי שבועות הרבה ממה נפשך. לפיכך אם רואה הדיין שהוא רמאי אומר לו אמור כל טענותיך כדי שישבע עליהם שבועה אחת וכופהו על ככה בדברים. ואומר לו תדע שאם לא תטעון עתה לא אשמע טענותיך. והכי איתא בירושלמי חד בר נש בעי מידן עם חבריה שרי מיטען חטין ושעורין וכוסמין אמר ליה כל מאי דאת יכיל גלגל ובסופא משתבע הוא על כלהון. ואם השבועות משני מינין נשבע שבועה אחת ומפרש ליה שתי הטענות. ואם שתי הטענות ממין אחד נשבע שאין לך בידי כלום ונפטר ואם נתחייב שתי שבועות חדא דאורייתא וחדא דרבנן נשבע החמורה וכולל בה האחרת: