1כתב הטור בראש הגיד יש בשר ובחיבורו לגיד הוא גבוה מוקף סביב הגיד ונקרא עטרה ואותו היקף אינו בעגול ישר אלא בעליונו של גיד מארכת העטרה כלפי הגוף ומתקצרת והולך בתחתיתו עד קרוב לראשו של גיד ואותו הבשר אינו דינו כשאר הגיד שאפילו אם נחתך כולו ולא נשאר אלא מלא החוט על פני רוב העטרה לצד הגוף כשר נחתך מהגיד למעלה מהעטרה כשיפוע קולמוס כשר כמרזב שניטל חללו של גיד ונשארו הדפנות פסול ומיי' מכשיר ורש"י פסק כסברא ראשונה וכן כתב הרא"ש המטיל מים בב' מקומות במקום הוצאת מי רגלים ובמקום הוצאת הזרע כשר: לשון ריא"ז נכר' הגיד כלפי ראשו החיצון אם נשתייר מן העטרה כלפי הגוף אפילו כחוט השערה כשר ובלבד שיקיף אותו החוט את הגיד כולו ניקב הגיד למעלה מעטרה פסול לפי שטיפת שכבת זרע יוצאת דרך הנקב ואינו מוליד כמבואר בקונטרס הראיות:2וכן מותרין בנתינה ומיי' כתב שאינו מותר אלא בנתינה ובספיקות אבל אסור בממזרת שהיא דאורייתא ואינו נראה דהא דשרי בנתינה דריש לה מקרא לא יבא בקהל ה' דהיינו בישראל לא יבא אבל באחריני שרי ואין חילוק: לשון ריא"ז פצוע דכא כהן אסור בגיורת מספק לפי שנסתפקו בו חכמי התלמוד אם הוא עומד בקדושתו ואסור בפסולי כהונה אם לאו וכן אסור בממזרת אפילו פצוע דכא ישראל כמבואר בקונטרס הראיות אבל מותר הוא בנתינה ואע"פ שהיא מפסולי קהל שאין אסורה אלא מדברי סופרים לא גזרו בה חכמים על פצוע דכא שהוא פסול וכן מותר בבת גר וגיורת ומאכילה בתרומה:3כתב הרא"ש וקשה וכי פליג ר' ישמעאל אמתני' דתנן כל שנפצעו ביצים שלו ואפי' אחת מהן כו' עד ורב אלפס שהביא כצורתה ולא פסק כמאן הלכה אין לעמוד על דבריו שמא הוא סבר דפליגי וממילא הל' כרבנן או שמא סובר דלא פליגי כדפירש ר"ת והדעת נוטה דסבר דפליגי דאי סבר דלא פליגי לא היה סותם דבריו דמילתא דצריכה טעמא היא: כתב סמ"ג דוקא שנולד כן בביצה אחת אבל אם כרתו ממנו פסול ורבינו שמשון כתב חזינן כמה בני אדם שכרתו ממנו ביצה ומולידים לכך אמר רבינו יעקב דאפילו בידי אדם כשר. ובירושלמי מכשיר לבא בקהל אלא שאינו מוליד ויותר טוב נטילת הביצה מפציעתה וכשתשאר ביצת הימין מוליד לכך טוב להזהיר הרופאים לחתוך השמאלית ובין הכא ובין הכא כשר לבא בקהל. ומיי' כתב כשניטל בידי אדם ביצה אחת וכן ה"ג והרמב"ן והרשב"א מכשיר ע"י חולי וכתב הטור דר"ת דמכשיר בידי אדם דוקא שהיה שלמה קודם שנטלה אבל אם נפצע קודם שנטלה פסולה: לשון ריא"ז מי שהיה לקוי בגיד או בביצים או בחוטים הרי הוא בחזקת שאינו מוליד ואם נשא אשה והוליד בנים בידוע שאינן בניו והרי הם בחזקת ממזרים ור"ת פוסל מי שנפצעה ביצה אחת שלו ומכשיר כשנטלה לגמרי שהרי יש הרבה שמולידים בביצה אחת כמו שביאר דבריו בספר הישר פצוע דכא בידי שמים והוא שנולד כך ממעי אמו ולא היתה לו שעת הכושר הרי הוא כסריס חמה שכשר לבא בקהל אע"פ שאינו מוליד ואם לא נולד כך ממעי אמו אע"פ שלקה אחר מכאן בידי שמים הרי הוא פסול כמו שמבואר בקונטרס הראיות:4כתב סמ"ג דפצוע דכא יש לו רפואה חוזר להכשרו אבל כרות שפכה אינו חוזר וע"ש פירוש רא"ם:5נקב למטה מהעטרה לצד הקרקע כשר ניקב העטרה עצמה אם הנקב גדול ששכבת זרע יוצא משם כשרואה קרי פסול ואם לאו כשר נסתם הנקב חוזר להכשרו נקב נקב מפולש בראש הגיד בענין שבעליונו של גיד שהעטרה מארכת כלפי הגוף הוא למטה מהעטרה ובתחתיתו של גיד הוא למעלה מהעטרה פסול:6כתב הטור נסתם מקום הזרע ויוצא במקום יציאת מי רגלים אם הוא ממעי אמו ממילא כשר ואם הוא ע"י חולי או לקוי פסול כתב הר"ר אליעזר בניקב הגיד דפסול וכן בנסתם מקום הזרע לאו אגברא קאי אלא אולד קאי פירוש פסול הולד הנולד לו שאינו מוליד ובודאי ממזר הוא אבל הוא כשר לבא בקהל דלאו כרות שפכה הוא ואין הלשון משמע כן:7כתב סמ"ג שעמוני לאו בפני עצמו ומואבי לאו בפני עצמו וכ' הר"ר יוסף הטעם בעמון מפני שלא קדמו והטעם במואב מפני ששכר את בלעם ונשים אין דרכם לקדם ולא לשכור:8כתב סמ"ג דבזמן הזה כל הגרים מותרין לבא בישראל מיד מפני שבלבל סנחריב העולם ואמנם מצא בתוספתא דידים שמצרים חזרו ולא נתבלבלו וכ"כ רבינו שמשון שעמון ומואב לא בלבלם סנחריב וכן יש מדקדקין שאדומים לא נתבלבלו מההי' דאנטונינו' דפ"ק דע"ז הילכך צריך להתיישב בדבר ומיימוני מתיר כולם לבא בקהל מיד וטור מתיר כולן חוץ מן המצרי שפוסלו עד דור שלישי ורבינו השמיט כל זה וצריך עיון: לשון ריא"ז מצרי ואדומי אינן אסורין אלא עד שלש דורות אחד זכרי' ואחד נקבות והראשון שנתגייר נחשב דור ראשון ובנו שני ובן בנו שלישי וכבר נתבאר בפרק תפלת השחר שכל האומות הקדומות אינן יושבות במקומן שכבר עלה סנחריב ובלבל את כל האומות ואינו ניכר עמוני ומואבי מצרי ואדומי וכל גר שיתגייר בזמן הזה הרי הוא בחזקה משאר אומות ומותר לבא בקהל כמבואר בקונטרס הראיות:
