ספר מצוות קטן, רמזים רכ״ח

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

228 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הל' סנהדרין פרק כ סמ"ג לאוין רג ורד וסי' קצד מפיק לה מן לא תכירו טור ח"מ סימן יז: שלא להדר פני גדול דכתיב ויקרא י״ט:ט״ו לא תהדר פני גדול פירוש שלא יאמר היאך אני פוגם כבודו של עשיר אזכנו עכשיו וכשיצא לחוץ אומר לו תן לו: ובכלל זה שלא להחניף על החנופה אמר שלמה ע"ה משלי כ״ד:כ״ד אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים ואמר ר' אלעזר כל אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם שנאמר איוב ל״ו:י״ג וחפני לב ישימו אף: וגם נופל בגיהנ' שנא' ישעיהו ה׳:כ׳ הוי אומרים לרע טוב ולטוב רע וכתוב בתריה לכן כאכול קץ לשון אש: גם לסוף נופל ביד מי שהחניף לו או ביד בנו. או ביד בן בנו וראיה מירמיה וכל עדה שיש בה חנופ' היא מאוסה כנדה ולבסוף גולה שנאמר איוב טו לד עדת חנף גלמוד: ובכרכי הים קורין לנדה גלמודה וכתיב ישעיהו מ״ט:כ״א שכולה וגלמודה גולה וסורה והא דאמר רבי שמעון בן פזי מותר להחניף לרשעים בעולם הזה זהו כשאיין עושין עבירה מפורסמת:

228 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לכבד פני גדול בדין שנא' לא תהדר פני גדול:

228 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְהִדּוּר

1 שלא להדר פני גדול כדכתיב ולא תהדר פני גדול. ויקרא יט

228 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לכבד גדול בדין, שנאמר "וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל" ויקרא יט, טו.

228 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין – שֶׁלֹּא יְכַבֵּד הַדַּיָּן אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַדִּין בִּשְׁעַת הָרִיב, וַאֲפִלּוּ הָיָה גָּדוֹל וְנִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט טו וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל. וְאָמְרוּ בַּסִּפְרָא קדושים ד ג שֶׁלֹּא תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא זֶה, בֶּן גְּדוֹלִים הוּא, הֵיאַךְ אֲבַיְּשֶׁנּוּ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא אֲכַבֵּד אוֹתוֹ יוֹתֵר מִבַּעַל דִּינוֹ שֶׁאֵינוֹ גָּדוֹל כָּמוֹהוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל. שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה יָדוּעַ, וּכְתַבְתִּיו בְּרֹאשׁ הַסֵּדֶר מצוה רלה. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבועות ל, א שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד אֶלָּא שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִין, כִּי בִּהְיוֹתָם לִפְנֵי הַבֵּית דִּין רָאוּי לָהֶם לַעֲמֹד כְּאִלּוּ הֵם לִפְנֵי שְׁכִינָה, כִּי רוּחַ אֱלֹהִים שׁוֹכֵן בְּתוֹךְ עֲדַת דִּינֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תהלים פב א אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל. וּמִכָּל מָקוֹם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם ב, שֶׁאִם רָצוּ לְהוֹשִׁיב בַּעֲלֵי הַדִּין הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל בִּגְמַר דִּין, מִן הַחִיּוּב הוּא בַּעֲמִידָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שמות יח יג וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה. אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ בְּכָל בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַחַר הַתַּלְמוּד לְהוֹשִׁיבָם מִפְּנֵי הַמַּחְלֹקֶת, וַאֲפִלּוּ הָעֵדִים, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם דברים יט יז וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים נָהֲגוּ גַּם כֵּן הַיּוֹם לְהוֹשִׁיב רמב"ם סנהדרין כא ה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּמְקוֹמוֹת מִסַּנְהֶדְרִין וּשְׁבוּעוֹת שם. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, כִּי לָהֶם הַמִּשְׁפָּט. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְכִבֵּד בַּעַל דִּין אֶחָד יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ בְּמֵזִיד עָבַר עַל לָאו זֶה וּבִטֵּל עֲשֵׂה שֶׁכָּתוּב ויקרא יט טו בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ. וּמָה שֶׁהִתִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה בְּיִתְרוֹן הֶחָכָם עַל עַם הָאָרֶץ עִם קְצָת שְׁאָר דִּינֵי הַמִּצְוָה, נִכְתֹּב לְקַמָּן בַּמִּצְוָה הַבָּאָה בְּסָמוּךְ מצוה רלה.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »