ספר מצוות קטן ר״ח

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

1 ספר מצוות קטן פתח ↗

שלא לאכול חגבים טמאים דכתיב את אלה תאכלו מכל וגו'. שם

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

ראה מצוה רמו:

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמֹנָה שְׁרָצִים – לִהְיוֹת שְׁמֹנָה שְׁרָצִים טְמֵאִים וּמְטַמְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יא כט וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא בַּשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ הַחֹלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב וְגוֹ'. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. הַקְדָּמָה, לֹא יִסְפֹּק כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה, שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם מֵעוֹלָם שֶׁהִשִּׂיג לָדַעַת כָּל הַחָכְמָה עַד סוֹפָהּ, שֶׁלֹּא יִתְעַלֵּם לוֹ מִמֶּנָּה. שֶׁהֲרֵי אֲפִלּוּ עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ ע"ה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ר"ה כא ב חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה הֵן, וְכֻלָּן נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה חוּץ מֵאֶחָד, וְכֵן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם אָמַר עַל עַצְמוֹ קהלת ז כג אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. וְכֵן לֹא יִסְפֹּק כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אַב הַחָכְמָה, וּמֵאִתּוֹ נִמְצֵאת בּוֹ נִכְלֶלֶת כֻּלָּהּ. וְאֵין שׁוּם סָפֵק גַּם כֵּן כִּי אַב כָּל הַטּוֹבוֹת לֹא יְצַוֶּה דָּבָר אֶת אֶל בְּרִיּוֹתָיו רַק לְטוֹבָתָם וּלְתוֹעַלְתָּם וּלְהַרְחִיק כָּל נֶזֶק מֵעֲלֵיהֶם. וְעַל כֵּן בַּאֲשֶׁר נַשִּׂיג בְּחָכְמָתֵנוּ מִן הַמִּצְוֹת לָדַעַת הַתּוֹעֶלֶת הַמַּגִּיעַ לָנוּ בָּהֶן נִשְׂמַח בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר אֵין אֲנַחְנוּ מַשִּׂיגִים מֵהֶם בְּחָכְמָתֵנוּ הַתּוֹעֶלֶת שֶׁלָּנוּ בָּהֶן, יֵשׁ לָנוּ לַחְשֹׁב עַל כָּל פָּנִים כִּי בְּיִתְרוֹן הַחָכְמָה אֲשֶׁר לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל בְּרִיָּה יֵדַע הַתּוֹעֶלֶת אֲשֶׁר לָנוּ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה וְעַל כֵּן צִוָּנוּ עָלֶיהָ. וּכְבָר הוֹדִיעוּנוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין כא ב לָמָּה לֹא נֵדַע הַטַּעַם בְּכָל הַמִּצְוֹת, וְאָמְרוּ שֶׁהָיָה הַדָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ כִּשָּׁלוֹן בָּזֶה, וְהֵבִיאוּ רְאָיָה, שֶׁהֲרֵי שְׁלוֹשָׁה מֵהֶן נִתְגַּלָּה טַעְמָן וְנִכְשַׁל בָּהֶן גְּדוֹל הָעוֹלָם. וְאַל יַחְשֹׁב תּוֹפֵשׂ לָבוֹא עָלַי עַל הַמָּשָׁל שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסחים כח א כַּפָּא דְּחַק נַגָּרָא בֵּהּ נִשְׂרוֹף חַרְדָּלָא, בְּמַה שֶּׁאָמַרְתִּי עַכְשָׁו שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֶעֱלִים מִמֶּנּוּ טַעֲמֵי הַמִּצְוֹת, וְאָנֹכִי הֲרִימוֹתִי יָדִי לְדַבֵּר בָּהֶן דָּבָר אֶל נְעָרַי, כִּי כְּבָר קְדָמוּנִי רַבּוֹתַי לְדַבֵּר בָּהֶן כַּמָּה דְּבָרִים בַּמִּדְרָשׁוֹת וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים עַל צַד פְּשָׁטָן, וְעֹמֶק חָכְמָתָן וְחֹזֶק בִּינָתָן וְרֹב קְדֻשָּׁתָן הַגָּנוּז בְּתוֹכָן, וַאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָזִיזוּ אוֹתָן. וְכָל הַמַּעֲמִיק עֵצָה בִּפְשָׁטֵיהֶן וְיִשְׁתַּדֵּל לְחַדֵּשׁ דָּבָר בַּנִּגְלֶה שֶׁבָּהֶן כִּי יִכְסֹף לְהַצִּיץ מִן הַחֲרַכִּים לְהִתְעַנֵּג בְּזֹהַר מַרְאֵיהֶן וְלִלְקֹט מֵעֲלֵיהֶן לַחְגֹּר בָּהֶן, אֵין רָאוּי לָתֵת בָּזֶה עָלָיו אָשָׁם אַךְ לְבָרְכוֹ וּלְהַזְכִּירוֹ לִשְׁבָח בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. וְעַתָּה אַחֲרֵי הַקְדָּמָתֵנוּ זֹאת, שֶׁחָכְמַת הָאֵל גָּדְלָה עַל כָּל חָכְמָה וְכִי לֹא יְצַוֶּה דָּבָר רַק לְטוֹבָה לָנוּ וּלְתוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה, אֵין לָנוּ קֻשְׁיָא וְלֹא שְׁאֵלָה בְּכֹל אִסּוּר הַמַּאֲכָלוֹת וְהַרְחָקַת הַטֻּמְאָה בְּכָל אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה הַתּוֹעֶלֶת לָנוּ יְדוּעָה וּמֻשָּׂג בַּחֲקִירָה, כִּי יָדַעְנוּ בֶּאֱמֶת שֶׁהַכֹּל לְטוֹב. וְאַל תִּתְמַהּ בְּנִי עַל עִנְיְנֵי הַטֻּמְאָה אִם הוּא נֶעֱלָם הַרְבֵּה עַל כָּל בְּרִיָּה, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהַטֻּמְאָה תַּזִּיק אֶל הַנֶּפֶשׁ וְתַחְלִיאָהּ קְצָת, וְכֵן שָׁמַעְתִּי הַדָּבָר מִפִּי חֲכָמִים, וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא לט א וְנִטְמֵאתֶם בָּם וְנִטַּמְתֶּם כְּתִיב כְּלוֹמַר שֶׁמַּעַיְנוֹת הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ הַקַּיֶּמֶת מִתְקַלְקְלִים קְצָת בְּעִנְיַן הַטֻּמְאָה. וְאַל תִּתְמַהּ בְּהִתְקַלְקֵל הַשֵּׂכֶל בָּעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כִּי מִפְּנֵי שִׁתּוּפָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ עִם הַגּוּף יֶאֱרַע לָהּ כֵּן עַל כָּל פָּנִים. וְאִם כֵּן אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ בַּעֲנִיּוּת דַּעְתֵּנוּ לֹא נֵדַע הַנֶּפֶשׁ וּמַהוּתָהּ וְאֵיךְ נִלְאֶה לָדַעַת רְפוּאָתָהּ אוֹ מַחֲלָתָהּ מִדֶּרֶךְ הַחֲקִירָה הֲלֹא לָרוֹפְאִים אֵין תַּחְבּוּלָה בִּרְפוּאָה עַד הַכִּירָם עִקַּר הַמַּחֲלָה, וְעַל כֵּן בְּכָל הַרְחָקוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁיָּבוֹאוּ בַּתּוֹרָה, אֵין לָנוּ לְחַטֵּט אַחַר שָׁרְשֵׁיהֶן, עַד בּוֹאֵנוּ אֶל תַּכְלִית הַיְּדִיעָה בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ לָדַעַת מַהוּתָהּ מוֹצָאָהּ וּמוֹבָאָהּ וְהָבֵן זֶה וְדָעֵהוּ, כִּי בּוֹ נִמְצָא קְצָת תְּשׁוּבָה עַל כָּל שָׁרְשֵׁי מִצְוֹת הַטֻּמְאָה וְהַטָּהֳרָה עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט יִהְיֶה מַסְוֶה עַל פָּנֵינוּ בְּחִדּוּשׁ פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמְּטַמְּאָה הַטָּהוֹר וּמְטַהֶרֶת הַטָּמֵא, וְגַם שָׁם מצוה קצז נַאֲרִיךְ בָּעִנְיָן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם לְקַבֵּל שָׂכָר בִּיגִיעָה לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ. דִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כלים פ"א מ"א שֶׁשְּׁמֹנָה שְׁרָצִים הֵם נִקְרָאִים אַב הַטֻּמְאָה כְּלוֹמַר שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע, וְאִם הַכֵּלִים שֶׁל חֶרֶס מְטַמְּאִין אוֹתָן מִכֵּיוָן שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּתוֹךְ אֲוִירוֹ. וְזֶהוּ הַחִלּוּק שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיָן הַטֻּמְאָה בֵּין מָה שֶׁנִּקְרָא אָב לְמָה שֶׁנִּקְרָא וָלָד, שֶׁהַנִּקְרָא אָב מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, וְהַנִּקְרָא וָלָד אֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים. וְהַשְּׁרָצִים אֵינָם מְטַמְּאִין עַד שֶׁיָּמוּתוּ, שֶׁנֶּאֱמַר שם שם לא הַנֹּגֵעַ בָּהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא. וּשְׁמֹנָה שְׁרָצִים אֵלּוּ דַּוְקָא הֵם שֶׁמְּטַמְּאִין, אֲבָל כָּל שְׁאָר שְׁרָצִים נָחָשׁ וְעַקְרָב וְכַיֹּצֵא בָּהֶן, אֵינָם מְטַמְּאִין כְּלָל. וְדִין הַשְּׁרָצִים הוּא שֶׁאֵינָם מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא בְּלִי מַגָּע, וְהַנּוֹגְעָן שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים שֶׁעָלָיו בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ בָּהֶן, וְשִׁעוּר טֻמְאַת הַשֶּׁרֶץ בְּכַעֲדָשָׁה שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁהַתּוֹרָה טִמְּאָתַן סְתָם. וְיֵשׁ מֵהֶן שְׁרָצִים שֶׁאֵינָן אֶלָּא כַּעֲדָשָׁה. וְכָל הַשְּׁרָצִים מִצְטָרְפִין לְכַעֲדָשָׁה, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ מְעַט מִזֶּה וּמְעַט מִזֶּה מִצְטָרֵף לְכַעֲדָשָׁה לְטַמֵּא, שֶׁלֹּא תֹּאמַר אֵין הַחִיּוּב אֶלָּא בְּכַעֲדָשָׁה מֵאֶחָד לְבַד מעילה טו ב. וְדִין חולין קכח ב בָּשָׂר חַי הַפּוֹרֵשׁ מִן הַשֶּׁרֶץ, וְאֵבָר אֶחָד שָׁלֵם, וְהַכּוֹלְיָא וְהַכָּבֵד וְהַלָּשׁוֹן, וְדִין מעילה יז א דָּמָן וְגִידָן וְצִפָּרְנָן וְעוֹרָן וּבֵיצָתָן. וְדִין כָּל שֶׁנִּטְמָא בָּהֶן שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים וְלִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ עַד שֶׁיִּטְבֹּל, וְעִנְיַן טְבִילָה הוּא כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּמִצְוָתוֹ מצוה קעה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְאַף לְאַחַר טְבִילָתוֹ אָסוּר לֶאֱכֹל אֲפִילּוּ תְּרוּמָה עַד הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ וְאַחַר כָּךְ טָהוֹר וְאוֹכֵל תְּרוּמָה, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּסֵדֶר טְהָרוֹת וּבָרֹב בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים וּטְהָרוֹת הלכות אבות הטומאה פ"ד. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. לְעִנְיָן שֶׁכָּל שֶׁנִּטְמָא בִּשְׁרָצִים נִקְרָא טָמֵא, וְלֹא יַעֲלֶה מִטֻּמְאָה עַד שֶׁיִּטְבֹּל בַּמַּיִם כְּדִינוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, עַכְשָׁו שֶׁאֵין לָנוּ בַּעֲוֹנֹתֵינוּ לֹא מִקְדָּשׁ וְלֹא טָהֳרוֹת. אֵין לָנוּ לִמְנוֹתָהּ בְּחֶשְׁבּוֹן מִצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת. וּמִי שֶׁמִּטַּמֵּא אֲפִילּוּ לְדַעַת בְּכָל זְמַן, אֵין עָלָיו חֵטְא בָּזֶה, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לִגַּע בַּקֳּדָשִׁים עַד שֶׁיִּטְהַר. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְכָל מֵבִין לְהַרְחִיק הַטֻּמְאָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ מִתְעַלָּה בְּטָהֳרָה. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאֵין לָנוּ לַחְשֹׁב בְּמִנְיַן הַמִּצְוֹת כָּל דִּינֵי הַטֻּמְאוֹת. וּבְסֵפֶר הַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹ בסהמ"צ עשה צו כָּתַב טַעַם נָכוֹן לִדְבָרָיו, וְהַדַּעַת נוֹטָה אַחֲרָיו, וּמֵחֶפְצִי בַּקִּצּוּר בְּחִבּוּר זֶה, לֹא רָצִיתִי לִכְתֹּב כָּל טַעֲנוֹתָיו. הִנֵּה בְּמִצְוַת צ"ו בְּסִפְרוֹ תִּמְצָא הָעִנְיָן בַּאֲרֻכָּה. וּבְסוֹף הָעִנְיָן אָמַר, שֶׁהַשֵּׁם מְנָעָנוּ מֵעֲשׂוֹת הַדְּבָרִים בְּטֻמְאָה וְנִשְׁאַר עָלֵינוּ לְהוֹדִיעֵנוּ אֵיזֶה דָּבָר הוּא הַטֻּמְאָה, וְאָמַר שֶׁהִיא נְגִיעַת הַמֵּת וְהַשְּׁרָצִים וְזוּלָתָם כָּל הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה. וְשֶׁאֵין לָנוּ לִמְנוֹתָן בֶּאֱמֶת מִצְוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהַקְרָבַת בַּעַל מוּם נִמְנַעַת, וְנִשְׁאַר עָלֵינוּ לָדַעַת אֵיזֶה דָּבָר הֵן הַמּוּמִין, וּבֶאֱמֶת לֹא נִמְנֶה כָּל מוּם וּמוּם מֵהֶם מִצְוָה.

2 ברית משה פתח ↗

חגב א טמא כו', כל מ"ש רבינו במל"ת זו הוא לשון הרמב"ם הלכ' מ"א פ"ב הל"ה ועל קושיית הלח"מ שם עי' במעיי"ח דף ס' ע"ב אות נ"ד, וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת קע"ה היראים סי' קל"ג החינוך האה"מ מצ' תע"א העי"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תע"ב הזוה"ר מל"ת ק"צ אות ע"ב אבל הסמ"ק מנה שלא לאכול חגבים טמאים למל"ת בפ"ע בסי' ר"ח ושלא לאכול שרץ העוף ג"כ מנה בפ"ע בסי' ר"ט וכבר דיבר אריכות מזה הנר מצוה סי' י' אות פ"ג ולהלכה עי' טוש"ע יו"ד סי' פ"ה:

1 רמב"ם הלכות מאכלות פ"א סמג עשין סימן ס"א ומנאו מצוה זו בכלל העשיין והיא מצות בדיקת הסימנין והלאו נפקי להו משרץ העוף טור י"ד סימן פ"ה:

2 שלא לאכול חגבים טמאים דכתיב ויקרא יח את זה לא תאכלו מכל שרץ העוף ההולך על ארבע וסימני חגבי' כל שיש בו ד' רגלים וקרסולים וארבע כנפים וכנפיו חופין את רוב הקיפו ורוב עוביו טהור ובלבד שיהא שמו חגב: ואנו שאין אנו מכירין את שמם הכל אסור:

1 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו להיות מטמאים בשמנה שרצים, מצוה זו כוללת טומאת שרץ ומשפטיהם. שמיני, טהרה שאר אבות הטומאה פ"ד:

1 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

שְׁמוֹנָּה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה. וְהֵן הַחלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב וְהָאֲנָקָה וְהַלְּטָאָה וְהַכֹּחַ וְהַתִּנְשֶׁמֶת וְהַחֹמֶט. טֻמְאַת כֻּלָּן שָׁוָה וְהֵן הַנִּקְרָאִין שֶׁרֶץ לְעִנְיַן טֻמְאָה: הַשֶּׁרֶץ אָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע וּכְלֵי חֶרֶס בָּאֲוִיר וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. וְהַנּוֹגֵעַ בּוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ. וְשִׁעוּר טֻמְאָתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה וְכָל הַשְּׁרָצִים מִצְטָרְפִין לְכַעֲדָשָׁה: הָאֵיבָרִים אֵין לָהֶן שִׁעוּר. אֵיבָר מִן הַשֶּׁרֶץ כִּבְרִיָּתוֹ: בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה בֵּין שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַחַי בֵּין שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַמֵּת מְטַמֵּא טֻמְאָתוֹ. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בַּבָּשָׂר שֶׁעָלָיו אוֹ בַּמֹּחַ שֶׁבָּעֶצֶם כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה: בָּשָׂר מִן הַחַי הַפּוֹרֵשׁ מִן הַשֶּׁרֶץ טָהוֹר שֶׁאֵין מְטַמֵּא אֶלָּא אֵיבָר הַדּוֹמֶה לַשֶּׁרֶץ כֻּלּוֹ. מַה שֶּׁרֶץ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת אַף אֵיבָר הַפּוֹרֵשׁ בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת: הַכֻּלְיָא וְהַכָּבֵד וְהַלָּשׁוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֵיבָר וְאֵין עוֹשִׂין חֲלִיפִין הֲרֵי הֵן כְּבָשָׂר. וְאִם פֵּרְשׁוּ מִן הַחַי טְהוֹרִין: דַּם הַשֶּׁרֶץ כִּבְשָׂרוֹ וּמִצְטָרֵף לְכַעֲדָשָׁה כָּל זְמַן שֶׁהוּא מְחֻבָּר בַּבָּשָׂר: עַצְמוֹת הַשֶּׁרֶץ וְגִידָיו וְצִפָּרְנָיו טְהוֹרִין. וְעוֹר הַחלֶד וְהָעַכְבָּר וְהַצָּב וְהַתִּנְשֶׁמֶת טָהוֹר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לַח וַעֲדַיִן לֹא עִבְּדוֹ וְלֹא הָלַךְ בּוֹ. אֲבָל עוֹר הָאֲנָקָה וְהַכֹּחַ וְהַלְּטָאָה וְהַחֹמֶט כִּבְשָׂרָן וּמְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה. וְאִם עִבְּדָן אוֹ שֶׁהִלֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין. וְכַמָּה הִיא כְּדֵי עֲבוֹדָה כְּדֵי הִלּוּךְ אַרְבָּעָה מִילִין: קוּלְיַית הַשֶּׁרֶץ הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָהוֹר אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְלֵאָה מֹחַ וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַמֹּחַ מִתְקַשְׁקֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה. אֲבָל אִם הָיָה עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה בָּהּ מִבַּחוּץ הֲרֵי הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא כְּכָל הָאֵיבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. נִקְּבָה הַקּוּלִית בְּכָל שֶׁהוּא הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם טָמֵא: בֵּיצַת הַשֶּׁרֶץ הַמְרֻקֶּמֶת אַף עַל פִּי שֶׁהַשֶּׁרֶץ נִרְאֵית מִתּוֹכָהּ טְהוֹרָה. נִקְּבָה כָּל שֶׁהוּא הַנּוֹגֵעַ בָּהּ טָמֵא: שֶׁרֶץ שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה הַנּוֹגֵעַ בַּבָּשָׂר טָמֵא וּבָאֲדָמָה טָהוֹר. וְאִם הִשְׁרִיץ עַל פְּנֵי כֻּלּוֹ אַף הַנּוֹגֵעַ בָּאֲדָמָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה צוּרָתוֹ טָמֵא: בְּשַׂר הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּפְסַד וְהִבְאִישׁ וְנִפְסַל מִלֶּאֱכל הַכֶּלֶב טָהוֹר. יָבַשׁ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כַּחֶרֶשׂ אִם יָכוֹל לְהַשְׁרוֹת בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת וְלַחֲזֹר לַח כְּשֶׁהָיָה מְטַמֵּא וְאִם לָאו טָהוֹר וַאֲפִלּוּ כָּאֳכָלִין טְמֵאִים אֵינוֹ מְטַמֵּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִקְצָת הַשֶּׁרֶץ. אֲבָל שֶׁרֶץ שֶׁיָּבַשׁ וְשִׁלְדּוֹ קַיָּם אוֹ שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיָּם הוֹאִיל וְתַבְנִית כֻּלּוֹ עוֹמֶדֶת הֲרֵי זֶה מְטַמֵּא. וְקָרוֹב בְּעֵינַי שֶׁטֻּמְאָה זוֹ מִדִּבְרֵיהֶם: כְּזַיִת מִן הַנְּבֵלָה אוֹ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ שֶׁצָּמְקוּ וְחָסְרוּ טְהוֹרִין. פָּחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ וּפָחוֹת מִכְּזַיִת מִן הַנְּבֵלָה שֶׁתָּפְחוּ וְעָמְדוּ עַל כַּשִּׁעוּר מְטַמְּאִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הָיוּ בַּתְּחִלָּה כַּשִּׁעוּר וְצָמְקוּ וְחָזְרוּ וְתָפְחוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשִׁעוּרָן הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין כְּשֶׁהָיוּ דִּין תּוֹרָה. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בִּכְזַיִת מִן הַמֵּת: הַשֶּׁרֶץ אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁיָּמוּת. הֻתְּזוּ רָאשֵׁיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הָרֹאשׁ מְעֹרֶה בְּעוֹר הַגּוּף אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְפַרְכְּסִין כִּזְנַב הַלְּטָאָה מְטַמְּאִין. שְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים כֻּלָּן כְּגוֹן הַצְּפַרְדֵּעַ וְהַנָּחָשׁ וְהָעַקְרָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה הֲרֵי הֵן טְהוֹרִין מִכְּלוּם וַאֲפִלּוּ כָּאֳכָלִין טְמֵאִין אֵינָן. וְאֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁרָצִים מַה שֶּׁמְּטַמֵּא בְּמוֹתוֹ חוּץ מִשְּׁמוֹנַת הַמִּינִין הַמְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה:

ספר מצוות קטן ר״ז » « ספר מצוות קטן ר״ט