ספר מצוות קטן, רמזים ר״ג

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »

203 ספר מצוות קטן פתח ↗

רמב"ם הלכות מאכלות פ"ח: סמג לאוין קלט טור י"ד סימן קי ופה: שלא לאכול גיד הנשה דכתיב בראשית ל״ב:ל״ג על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה: ואמרו חכמים שני גידין הם: פנימי סמך לעצם אסור וחייבים עליו: פירש"י כי הגיד הזה ארוך וראשו מחובר בעצם האליה ויורד ומתפשט על הכף והוא עיגול בשר הנתון על הקולית וכשמגיע למקום חיבור הקולית והירך הוא סמוך לעצם ומשם נכנס לצד פנימי לאורך של ירך עד צומות הגידין ויש גיד אחר שהוא קצר ואינו על הכף אלא מובלע בתוך בשר הכף ולכך אין חייבין עליו וקורא חיצון לפי שהוא בחיצונו של ירך: שנינו שנוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל: ואינו נוהג בעוף לפי שאין לו כף והלכה כר' מאיר דבעי חטיטה: ושומנו של גיד ישראל קדושים נהגו בו איסור בין בבהמה בין בחיה והלכתא אין בגידין בנותן טעם: אך שומנו של גיד יש בו בנותן טעם כדברי רש"י ורבי' שמואל ור"י בר נתן פי' דאין להחמי' בשומן יותר מבגיד: ואם שמוהו בקדירה לא בעי ס' לבטלו כדברי ר"י והאוכל כזית מגיד הנשה לוקה אכלו כולו ואין בו כזית חייב מלקות לפי שהוא בריה:

203 ספר מצוות גדול פתח ↗

לא יאכלו בני ישראל גיד הנשה שם בארנו דין גיד הנשה וניקורו ומהו קרוי בריה:

203 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְגִיד הַנָּשֶׁה

1 שלא לאכול גיד הנש' כדכתיב על כן לא יאכלו וגו' בראשית לב

203 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לאכול גיד הנשה, שנאמר "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" בראשית לב,לג.

203 ספר החינוך פתח ↗

שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה – וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב יֵשׁ בָּהּ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת, וְהִיא אַזְהָרַת גִּיד הַנָּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: בראשית לב:לג עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה. וְהַאי לֹא יֹאכְלוּ לֹא נֶאֱמַר עַל דֶּרֶךְ סִפּוּר, כְּלוֹמַר מִפְּנֵי שֶׁאֵרַע דָּבָר זֶה בָּאָב, נִמְנָעִים הַבָּנִים מִלֶּאֱכֹל אוֹתוֹ הַגִּיד, אֶלָּא אַזְהָרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רֶמֶז לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּסְבְּלוּ צָרוֹת רַבּוֹת בַּגָּלוּת מִיַּד הָעַמִּים וּמִיַּד בְּנֵי עֵשָׂו, יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ, אֶלָּא לְעוֹלָם יַעֲמֹד זַרְעָם וּשְׁמָם, וְיָבֹא לָהֶם גּוֹאֵל וְיִגְאָלֵם מִיַּד צָר. וּבְזָכְרָם תָּמִיד עִנְיָן זֶה עַל יַד הַמִּצְוָה שֶׁתִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן, יַעַמְדוּ בֶּאֱמֻנָתָם וּבְצִדְקָתָם לְעוֹלָם. וְרֶמֶז זֶה הוּא לְפִי שֶׁאוֹתוֹ מַלְאָךְ שֶׁנִּלְחָם עִם יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה בר"ר עח שֶׁהָיָה שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, רָצָה לְעָקְרוֹ לְיַעֲקֹב מִן הָעוֹלָם הוּא וְזַרְעוֹ וְלֹא יָכוֹל לוֹ, שם לב כו וְצִעֲרוֹ בִּנְגִיעַת הַיָּרֵךְ. וְכֵן זֶרַע עֵשָׂו מְצַעֵר לְזֶרַע יַעֲקֹב, וּלְבַסּוֹף תִּהְיֶה לָהֶם תְּשׁוּעָה מֵהֶם. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שם שם לב בָּאָב שֶׁזָּרְחָה לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ לְרַפּאֹתוֹ וְנוֹשָׁע מִן הַצַּעַר, כֵּן יִזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל מָשִׁיחַ וִירַפְּאֵנוּ מִצַּעֲרֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן. דִּינֵי הַמִּצְוָה זוֹ מַהוּ הַגִּיד הָאָסוּר, וְהַחִטּוּט שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְחַטֵּט אַחֲרָיו, וּבְאֵי זוֹ בְּהֵמָה נוֹהֵג, וּמִי נֶאֱמָן עַל נִקּוּרוֹ וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק ז' מֵחֻלִּין פט, ב י"ד סי' ס"ה. וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל גִּיד אֶחָד, אֲפִלּוּ הוּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת אוֹ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת מִגִּיד הַנָּשֶׁה גָּדוֹל, לוֹקֶה. עי' חולין צו, א מִכָּאן עַד סוֹף סֵפֶר בְּרֵאשִׁית אֵין בּוֹ מִצְוָה. נִשְׁלַם סֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

« ספר מצוות קטן Introduction ספר מצוות קטן א׳ »