1מתני' כיצד פוטרות צרותיהן היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת ומת כשם שבתו פטורה כך צרתה פטורה הלכה צרת בתו ונישאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת כשם שצרת בתו פטורה כך צרת צרתה פטורה ואפי' הן מאה:2גמ' מה"מ אמר רב יהודה אמר קרא לצרור התורה ריבתה צרות הרבה אצל ערוה אחת רב אשי אמר צרת צרתה לא צריכא קרא סברא הוא צרה מאי טעמא אסירא דבמקום ערוה קיימא צרת צרתה נמי במקום צרה קיימא:3מתני' כיצד אם מתו הן צרותיהן מותרות היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת ומתה בתו או שנתגרשה ואחר כך מת אחיו צרתה מותרת וכל שיכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת:4גמ' לא שנא גירש ולבסוף כנס ולא שנא כנס ולבסוף גירש צרתה מותרת:5וכל שיכולה למאן ולא מיאנה וכו': אמאי תמאן השתא ותעקרינהו לנישואין קמאי ותתייבם צרתה לימא מסייעא ליה לר' אושעיא דאמר כפרק ב"ש אומרים אין ממאנין אלא ארוסות דף קז. ממאנת במאמרו ואין ממאנת בזיקתו לא צרת ערוה שאני דתאני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו מיאנה ביבם אסורה לאביו אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו הכא נמי בשעת נפילה נראית כצרת בתו:6תוספתא אימתי אמרו שאם מתו או נתגרשו צרותיהן מותרות בחיי הבעל אבל לאחר מיתת הבעל צרותיהן אסורות מיאנו בחיי הבעל צרותיהן מותרות לאחר מיתת הבעל צרותיהן חולצות ולא מתיבמות וכולן שנמצאו אילונית או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות בין בחיי הבעל בין לאחר מיתת הבעל וכל היכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתיבמת:7מתני' שש עריות חמורות מאלו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות אמו ואשת אביו ואחות אביו ואחותו מאביו ואשת אחיו מאביו ואשת אחי אביו:8גמ' הכא כרת והכא כרת הכא ממזר והכא ממזר מאי חמורות שאינן יכולין לינשא לאחים שלא בעבירה:9מתני' בית שמאי מתירין את הצרות לאחים וב"ה אוסרין דף יג: חלצו ב"ש פוסלין מן הכהונה וב"ה מכשירין נתייבמו בית שמאי מכשירין וב"ה פוסלין ואע"פ שאלו מכשירין ואלו פוסלין לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה וב"ה מב"ש וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו מלהיות עושין10טהרות אלו על גב אלו:11גמ' מקשינן הא דתנן ב"ש מתירין את הצרות לאחים ותו אהא דתנן מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר בחמשה עשר קרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות ואסקה רבא דף יד. כי אמרינן לא תתגודדו כגון בית דין אחד בעיר אחת פלג מורין כדברי בית שמאי ופלג מורין כדברי בית הלל אבל שני בתי דינין בעיר אחת לית לן בה וכ"ש ב' בתי דינין בשתי עיירות:12ת"ר יש חולצות או מתיבמות חולצות ולא מתיבמות מתיבמות ולא חולצות לא חולצות ולא מתיבמות עריות שאמרו לא חולצות ולא מתיבמות מוסיף עליהן אשת סריס חמה ואשת אנדרוגינוס ואשת אח מן האם ואשת גר ואשת עבד משוחרר ואילונית לא חולצות ולא מתיבמות החרשת והשוטה מתיבמות ולא חולצות איסור מצוה ואיסור קדושה חולצות ולא מתיבמות עקרה וזקנה ושאר כל הנשים או חולצות או מתיבמות13יש או חולצין או מיבמין חולצין ולא מיבמין מיבמין ולא חולצין לא חולצין ולא מיבמין עריות שאמרו לא חולצין ולא מיבמין מוסיף עליהן סריס חמה ואנדרוגינוס ואח מן האם וגר ועבד משוחרר דהיכא דאיכא ב' אחין תאומין והיתה הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא חולצין ולא מיבמין אבל חייבין משום אשת אח החדש והשוטה מיבמין ולא חולצין הספיקות כגון שקידש אחת משתי אחיות ואין ידוע איזו מהן קידש או שנתערב ולדה בולד כלתה או מי שלא שהתה אחר בעלה ג' חדשים חולצין ולא מיבמין פצוע דכא וכרות שפכה סריס אדם והזקן חולצין ולא מיבמין ואם בעלו קנו ואסור לקיימן משום דברים כ״ג:ב׳ לא יבא פצוע דכא וגו' ושאר כל אדם או חולצין או מיבמין:14סליק פירקא15דף יז. כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו ב' אחין ומת אחד מהן ונולד להן אח ואח"כ יבם השני את אשת אחיו ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת דף יח: שני אחים ומת אחד מהן ויבם השני את אשת אחיו ואח"כ נולד להן אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת רבי שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה או חולץ לאיזו שירצה:16גמ' דף יז: אשת אחיו שלא היה בעולמו היכא כתיבא אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא דברים כ״ה:ה׳ כי ישבו אחים אחים שהיתה להם ישיבה אחת בעולם פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו יחדיו המיוחדין בנחלה פרט לאחין מן האם:17א"ר יהודה אמר שמואל שומרת יבם שמתה אסור באמה אלמא קא סבר יש זיקה ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל הלכה כר' יהודה בן בתירא דתנן שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום ר' יהודה בן בתירא אמרו אומרין לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה וצריכא
