רי"ף יבמות י״ז

1 כתב רחמנא לא יגלה והלא הוא בכלל פרשת עריות ולר' עקיבא דסבר דמחייבי לאוין הוי ממזר למה לי דכתב רחמנא לא יקח ליכתוב רחמנא לא יגלה כנף אביו דהוא מחייבי לאוין גרידא ואנא ידענא דכל שכן לאו שיש בו כרת למאי הלכתא כתבינהו רחמנא לתרוייהו אלא לומר לך דמלא יקח ועד לא יגלה הוי ממזר:

2 פירוש עד ולא עד בכלל כלומר מלא יקח איש את אשת אביו לחודיה את גמר דהוא חייבי מיתות בית דין והוה ליה דבר שהיה בכלל חייבי מיתות בית דין ויצא מכללם ללמד על כולן ולא תיליף מלא יגלה דהוה לשמעון התימני חייב כרת ולרבי עקיבא בלאו דלא כתב רחמנא לא יגלה אלא דלא לילף מיניה והיינו דאמרינן מלא יקח ועד לא יגלה הוי ממזר זה פירוש מלא יקח ועד לא יגלה הוי ממזר ואי קשיא לך הא איכא פצוע דכא דפסיק ביני ביני פצוע דכא לא פסיק משום דאינו מוליד ולא אתי מיניה לא ממזר ולא כשר הלכך לא פסיק הדין הוא פירושא בלא קושיא ובלא ספק

3 והלכה כשמעון התימני ולא משום דתנן והלכה כדבריו דהא בהדיא קי"ל דאין למדין הלכה לא מפי משנה ולא מפי תלמוד אלא משום דתני לה גבי הלכתא פסיקתא דתנן בקדושין כל מקום שאין לה עליו קדושין אבל יש לה על אחרים קדושין הולד ממזר ואיזה זה זה הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה וגרסינן בפירקא קמא אמר רבי אלעזר אע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה בצרות מודים שאין ממזר אלא ממי שאיסורו איסור ערוה וענוש כרת:

4 דף מט: תניא הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה ועל שומרת יבם שאין הולד ממזר:

5 סליקו להו החולץ

6 דף נ. רבן גמליאל אומר אין גט אחר גט ולא מאמר אחר מאמר ולא בעילה אחר בעילה ולא חליצה אחר חליצה וחכ"א יש גט אחר גט ומאמר אחר מאמר אבל לא לאחר בעילה ולא לאחר חליצה כלום: גמ' דף נ: ע"כ לא פליגי אלא בגט אחר גט ובמאמר אחר מאמר אבל גט אחד ביבמה ומאמר אחד ביבמה מהני כלומר אם נתן גט ליבמתו פסלה ע"י עצמו וע"י אחים מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני משום דמהני בעלמא דאי אמרת לא מהני אמרי גט להוציא וחליצה להוציא ומדגט לא מהני חליצה נמי לא מהני ואתי למיבעל אחר חליצה ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני משום דמהני בעלמא ואי אמרת לא מהני אמרי מאמר לקנות וביאה לקנות ומדמאמר לא קני ביאה נמי לא קני ואתי למיבעל אחר ביאתו על צרתה

7 ומ"ט אמור רבנן האי ביאה פסולה יש אחריה כלום וכדתנן נתן גט ובעל צריכהגט וחליצה ותנן נמי עשה מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה אי ביאה אחר הגט היא גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה ואי ביאה אחר מאמר היא גזירה ביאה אחר מאמר משום ביאה אחר ביאה ומ"ט אמור רבנן האי חליצה פסולה אין אחריה כלום כדתנן נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום מאי ליגזור ליגזור חליצה אחר הגט משום חליצה אחר חליצה כל כי הני תחלוץ ותיזיל ליגזור חליצה אחר מאמר משום חליצה אחר ביאה אטו חליצה אחר מאמר מי לא בעי גט למאמרו חליצה אחר ביאה נמי בעי' גט לביאתו:

8 דף נא: ת"ר כיצד אמר רבן גמליאל אין גט אחר גט שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד ונתן גט לזו וגט לזו רבן גמליאל אומר חולץ לראשונה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה וחכמים אומרים אסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת כיצד אמר רבן גמליאל אין מאמר אחר מאמר שתי יבמות שנפלו לפני יבם אחד עשה מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נותן גט לראשונה וחולץ לה ואסור בקרובותיה ומותר בקרובות שניה וחכמים אומרים נותן גט לשתיהן ואסור בקרובות שתיהן וחליצה לאחת מהן וכן אתה אומר בב' יבמין ויבמה אחת וליתא לדרבן גמליאל דקי"ל כרבנן:

9 מתני' דף נ. כיצד עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה ממנו חליצה עשה מאמר וחלץ צריכה ממנו גט עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה:

10 גמ' דף נב. אמר רב הונא מצות יבמה מקדש ואח"כ בועל ואם בעל בלא מאמר קנה ולוקה מכת מרדות מדרבנן דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בלא שידוכי ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא ומאן דמבזי שלוחא דרבנן ומאן דמשהי שמתא דרבנן תלתין יומין ולא אתי ותבע לשמתיה וחתנא דדייר בבי חמוה דדייר אין דלא דייר לא והא ההוא דחליף אבבא דבי חמוה ונגדיה רב ששת ההוא מידם הוה דאים מחמתיה ונהרדעי אמרי בכולהי לא מנגיד רב לבר מאן דמקדש בביאה בלא שידוכי ואיכא דאמרי אפילו בשידוכי נמי משום פריצותא:

11 ת"ר כיצר מאמר נותן לה כסף או שוה כסף והאי אליבא דב"ש אבל לב"ה נותן לה פרוטה ושוה פרוטה ושטר כתובת יבמין כיצד אני פלוני בן פלוני קבלתי פלונית יבמתי עלי לזונה ולפרנסה בראוי ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:

12 מתני' דף נ. נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה נתן גט ובעל צריכה גט וחליצה נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום:

13 גמ' דף נב: אמר רב יהודה א"ר זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכ"א יש אחר חליצה כלום כלומר שאם חזר וקידשה אחר חליצה צריכה ממנו גט תניא נמי הכי אמר רבי אין דברים הללו אמורין אלא לדברי רבי עקיבא שהיה עושה חלוצה כערוה אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום ואני אומר אימתי בזמן שקדשה לשם אישות וכנסה לשם אישות אבל קדשה לשם יבמות וכנסה לשם יבמות אין אחר חליצה כלום:

14 תניא אידך החולץ ליבמתו וחזר וקדשה רבי אומר קדשה לשם אישות צריכה הימנו גט לשם יבמות אינה צריכה הימנו גט וחכמים אומרים בין שקדשה לשם אישות בין שקדשה לשם יבמות צריכה הימנו גט והא נמי דתנן אבל לא לאחר בעילה כלום ותנן נמי הבעילה בזמן שהיא בתחילה אין אחריה כלום אליבא דהאי תנא היא אבל לרבנן הבעילה נמי יש אחריה כלום כגון שתי יבמות מבית אחד שנפלו לשני אחין ובא אחד מהן על אחת וחזר הוא או אחיו וקידש את צרתה צריכה הימנו גט דקי"ל דחייבי עשה היא כדאמר בפ"ק דף יא. אתמר הבא על יבמתו וחזר הוא או אחד מן האחין ובא על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעשה וחד אמר בכרת וקיימא לן דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וכבר