1גמליאל אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל הא לא שהה ספיקא הוא איתמר מת בתוך ל' ועמדה ונתקדשה אמר רבינא משמיה דרבא אם אשת ישראל היא חולצת ואם אשת כהן אינה חולצת רב שרביא משמיה דרבא אמר אחד זו ואחד זו חולצת2וקיימא לן כרבינא דף לז. דכיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרבן שמעון בן גמליאל דאמרי אע"ג דלא שהה ולד מעליא הוא גבי אשת כהן דלא אפשר דאי חליץ לה איתסרא לה על בעלה עבדינן כרבנן ולא מצרכינן לה חליצה ולגבי ישראל דלית בה פסידא עבדינן כרשב"ג הלכך חליץ לה ועיילא לה לגברא ואי כשנתקדשה מותבינן לה תותי גברא כל שכן אם נשאת דלא מפקינן לה מתותי גברא והך דאמרינן התם לענין שומרת יבם שנשאת בלא חליצה לא שייך בהא מלתא דהתם ודאי בעיא חליצה אבל הכא דכיון דמית בתוך שלשים יום ספיקא הוי ומספיקא לא מפקינן איתתא מתותי גברא אלא אי בעלה ישראל חליץ לה יבמה ויתבה תותי גברא ואי בעלה כהן דאי חליץ לה יבמה איתסרא עליה יתבא תותיה בלא חליצה כדכתבינן:3גרסינן בגמרא איבעיא להו מעוברת חבירו ומינקת חבירו דמינסבא לכהן מאי עבוד רבנן תקנתא לכהן או לא ומסיק דלא עבוד תקנתא וצריך להוציאה בגט אפילו כהן:4איתמר קידש אלמנת חבירו או גרושת חבירו בתוך שלשה חדשים וברח פליגי בה רב אחא ורפרם חד אמר משמתין ליה וחד אמר עירוקיה מסתייה הוה עובדא ואמר להו רפרם ערוקיה מסתייה וכן הלכתא:5דף לז: תניא ר"א בן יעקב אומר לא יקח אדם אשה במדינה זו וילך ויקח אשה במדינה אחרת שמא יזדווגו זה עם זה ונמצא אח נושא אחותו ואב נושא בתו ועל זה נאמר ויקרא י״ט:כ״ט ומלאה הארץ זמה ועוד תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יקח אדם אשה ודעתו לגרשה משום שנאמר משלי ג׳:כ״ט אל תחרוש על רעך רעה וגו':6ספק בן תשעה לראשון או בן שכעה לאחרון יוציא והולד כשר ואם לא הוציא הנולד אחר כן ספק ממזר הוי דף לז. ע"ש ואסור בבת ישראל ואסור בממזרת דקיימא לן כר' אליעזר דאמר בפרק י' יוחסין דף עד. ודאן בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור:7מכילתין דף לז: ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר אנא בר מיתנא אנא ונכסי דידי נינהו ויבם א"ל אנת ברי דידי את ולית לך ולא מידי הוי ממון המוטל בספק8וממון המוטל בספק חולקין ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי מיתנא ספק אמר אנא בר מיתנא אנא ונכסי דידי נינהו ובני יבם אמרי אחונא את ומנתא אית לך בהדן סברי רבנן למימר היינו מתני' דתנן הוא לא יורש אותן והן יורשין אותו והכא איפכא הוא דהתם אינהו אמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול וה"נ איהו אמר להו אייתו ראיה ושקולו אמר ליה רב משרשיא מי דמי התם אינהו ודאי ואיהו ספק הכא אידי ואידי ספק נינהו אלא אי דמי למתני' דמי לספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם דהתם אמרי ליה אייתי ראיה דאחונא את ושקול נקוט האי כללא בידך כל היכא דחד ודאי בירושה וחד ספק מוקמינן לנכסי בחזקת הודאי ואמרינן להאיך אייתי ראיה דאית לך ושקול והיכא דתרוייהו ספיקא הוה ליה ממון המוטל בספק וחולקין9וספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם בתר דפליג יבם בהדיה בנכסי מיתנא פלוגתא דרבי אבא ורבי ירמיה רבי אבא אמר קם דינא אע"ג דאמר להו מה נפשך אי אחוכון אנא הבו לי מנת' בהדייכו ואי לאו אחוכון אנא אהדרו לי נכסי דאבא דפליג אבוכון בהדאי ולא הדר דינא ולא מפקינן מינייהו ולא מידי ורבי ירמיה אמר הדר דינא ומפקינן מינייהו ממה נפשך ופסקו רבואתא הלכתא כרבי אבא משום דקים ליה כרבנן דפליגי עליה דאדמון במי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו אדמון אומר ילך לו בקצרה וחכמים אומרים יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר:10דף לח. וספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא דהוא אבא דיבם ספק אומר אנא בר מיתנא אנא ופלגא דנכסי דידי נינהו ובני יבם אמרי ליה את אחונא את ומנתא הוא דאית לך בהדן פלגא דקא מודי להו שקלו ותלתא דקמודו ליה שקיל פש דנקא הוי ממון המוטל בספק וממון המוטל בספק חולקין:
