רי"ף יבמות י״ט

1 כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום טומאה:

2 דף נט: אמר רב שימי בר חייא נבעלה לבהמה כשרה לכהונה תניא נמי הכי נבעלה למי שאינו איש אע"פ שבסקילה כשרה לכהונה כי אתא רב דימי אמר מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית ורבעה כלב כופרי מאחוריה והכשירה רבי לכהונה:

3 מתני' דף נו: אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט מן האירוסין לא יאכלו בתרומה ר' אלעזר ור"ש מכשירין נתאלמנו או נתגרשו מן הנשואין פסולות מן האירוסין כשירות:

4 גמ' דף ס: תניא ר"ש בן יוחאי אומר גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד כשרה לכהונה וליתא לדר"ש בן יוחאי דאמרינן ההוא כהנא דנסיב גיורת פחותה מבת שלש שנים ויום אחד א"ל רב נחמן מאי האי אמר ליה דא"ר יעקב בר אידי אריב"ל הלכה כר"ש בן יוחאי א"ל זיל אפיק ואי לא מפיקנא לך ר' יעקב בר אידי מאוניך:

5 מתני' דף נט. כהן גדול לא ישא את האלמנה בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנשואין ולא את הבוגרת רבי אלעזר ור"ש מכשירין בבוגרת ולא ישא את מוכת עץ:

6 דף סא. אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס מעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת ביתוס ומינהו המלך להיות כהן גדול וכנסה:

7 שומרת יבם שנפלה לכהן הדיוט ונתמנה להיות כהן גדול אע"פ שעשה בה מאמר לא יכנוס כהן גדול שמת אחיו חולץ ולא מיבם:

8 גמ' דף נט: ת"ר אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא נשוי אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא ואם נשאה ר' אליעזר בן יעקב אומר הולד חלל וחכמים אומרים הולד כשר:

9 ואם נשא נשוי. אמר רב הונא אמר רב ומוציאה בגט אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא ישא וכו' וקא מיפלגי ביש חלל מחייבי עשה ר' אליעזר בן יעקב סבר יש חלל מחייבי עשה ורבנן סברי אין חלל מחייבי עשה מ"ט דר' אליעזר בן יעקב דכתיב ויקרא כ״א:י״ד אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח כי אם בתולה וגו' הא בעולה לא יקח ולאו הבא מכלל עשה עשה וכתיב ויקרא כ״א:ט״ו לא יחלל זרעו בעמיו אכולהו ורבנן אלה הפסיק הענין ור' אליעזר בן יעקב סבר אלה למעוטי נדה כמאן אזלא הא דתניא אלה מאלה אתה עושה חלל ואי אתה עושה חלל מנדה כמאן כר' אליעזר בן יעקב אמר רב כהנא אמר רב הלכה כר' אליעזר בן יעקב וכן אמר רב גידל אמר רב הלכה כר"א בן יעקב:

10 מתני' דף סא. כהן הדיוט לא ישא את האילונית אלא אם כן יש לו אשה ובנים ר' יהודה אומר אע"פ שיש לו אשה ובנים לא ישא את האילונית שהיא זונה האמורה בתורה וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות:

11 גמ' כהן הדיוט לא ישא את האילונית וכו' מ"ט משום פריה ורביה לא שנא כהן ולא שנא ישראל אלא משום דקא בעי למיתני ר' יהודה אומר אע"פ שיש לו אשה ובנים דף סא: לא ישאנה שהיא זונה האמורה בתורה דאזונה כהנים הוא דמיפקדי אבל ישראל לא מיפקדי משום הכי תנא רישא כהן תניא ר' אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אמר רב עמרם אין הלכה כר"א:

12 מתני' לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים ב"ש אומרים שני זכרים וב"ה אומרים זכר ונקבה שנאמר בראשית כב זכר ונקבה בראם:

13 דף סד. נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל גירשה מותרת להנשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה:

14 גמ' דף סא: אמר רב נחמן אמר שמואל אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנא' בראשית ב׳:י״ח לא טוב היות האדם לבדו:

15 דף סב. איתמר היו לו בנים בכותיותו ונתגייר רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה ריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה היו לו בנים בכותיותו ונתגייר ר' יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה ור"ל אמר יש בכור לנחלה והילכתא כר' יוחנן

16 א"ר אבא הכל מודים בעבד שאין לו חייס שנאמר בראשית כ״ב:ה׳ שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור

17 איתמר היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים מצות פריה ורביה ור' יוחנן אמר לא קיים מצות פריה ורביה רב הונא אמר קיים מצות פריה ורביה משום דרב אסי דאמר אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף והא הוה ליה ורבי יוחנן אמר לא קיים מצות פריה ורביה לשבת יצרה בעינן והא ליכא מיתיבי דף סב: בני בנים הרי הן כבנים מת אחד מהן או שנמצא סריס לא קיים מצות פריה ורביה תיובתיה דרב הונא תיובתא:

18 בני בנים הרי הן כבנים סבר אביי למימר הני מילי ברא לברא וברתא לברתא וכ"ש ברא לברתא אבל ברתא לברא לא אמר ליה רבא לשבת יצרה בעינן והא איכא דכולי עלמא מיהא תרי מחד לא וכן הלכה:

19 תני רבי יהושע נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בזקנותו שנאמר קהלת י״א:ו׳ בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך אמר רב מתנה הלכה כדברי ר' יהושע והא מילתא דרבנן היא אבל דאורייתא כיון שיש לו זכר ונקבה קיים מצות פריה ורביה אמר ריב"ל כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר איוב ה׳:כ״ד וידעת כי שלום אהלך וגו' ואמר ריב"ל חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנא' וידעת כי שלום אהלך וגו' ואמר רב יוסף לא נצרכה אלא סמוך לווסתה ואף על גב דאמרו רבנן חייב אדם לפרוש מאשתו סמוך לווסתה וכמה א"ר עונה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מיטריד:

20 תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך וגו' תנו רבנן האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו דף סג. והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר ישעיה נח אז תקרא וה' יענה:

21 אמר דף סג: רב אשה רעה חייב לגרשה שנאמר משלי כ״ב:י׳ גרש לץ ויצא מדון:

22 נשא אשה ושהה עמה עשר שנים וכו' דף סד. תנו רבנן נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל