1דף כז ע"א מתני' נדרי אונסין הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה הוא או שחלה בנו או שעכבו נהר הרי אלו נדרי אונסין:2גמ' ההוא גברא דאתפיס זכוותיה בי דינא אמר אי לא אתינא עד תלתין יומין ליבטלן הני זכוותא אתניס ולא אתא א"ר הונא ליבטלן זכוותיה א"ל א רבא והא אנוס הוא ואונס רחמנא פטרי' דכתיב ולנערה לא תעשה דבר וכ"ת קטלא שאני והאנן תנן נדרי אונסין ולרבא מ"ש דף כז ע"ב מהא דההוא דיהיב גיטא לדביתהו אמר אי לא אתינא מכאן ועד תלתין יומין להוי גיטא אתא ופסקיה מברא אמר חזו דאתאי ואמר שמואל לאו שמיה מתיא ואמאי הא אונס אניס דלמא אונסא דשכיחא שאני דאיבעיא ליה לאתנויי ולרב הונא3מכדי אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא שאני הכא דמיתפסן זכוותיה ולאו אסמכתא היא והתנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את השטר ואמר אם אין אני נותן מכאן ועד שלשים יום תן לו שטרו והגיע זמן ולא נתן ר' יוסי אומר יתן ור' יהודה אומר לא יתן והא הכא דמיתפס שטריה ביד השליש ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה א אין הלכה כר' יהודה דאמר אסמכתא קניא שאני הכא דאמר ליבטלן זכוותא והלכתא אסמכתא קניא והוא דלא אניס והוא דקני מיניה בבית דין חשוב: