רש"י על חגיגה ה׳ א:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:ט״ז רש"י על חגיגה ה׳ ע״ב:א׳ »

1 חגיגה פתח ↗

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַמַּמְצִיא לוֹ מָעוֹת לֶעָנִי בִּשְׁעַת דּוֹחְקוֹ. אָמַר רָבָא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: זוּזָא לְעַלְלָא לָא שְׁכִיחָא, לִתְלִיתָא שְׁכִיחַ.

2 חגיגה פתח ↗

3 חגיגה פתח ↗

17 זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו - אלעיל קאי אם טוב ואם רע הרגיל להמציא צדקתו לעני בשעת דוחקו ולא קודם שעת הדחק שיכול לבקש מזונותיו ולקנותן בשעת הזול:

18 לעללא - לקנות התבואה דמתרגם ועללת ארעא ויקרא כה:

19 לתליתא - להפסד ולאיבוד כך שמעתי ולי נראה לקנות בשעת הדחק מזון שהוא תולה בסלו כדאמר מר פסחים דף קיא: תלא סילתא תלא מזוני תלאי בביתא קשה לעניותא:

3 פסחים פתח ↗

תְּלַאי בְּבֵיתָא קְשֵׁי לְעַנְיוּתָא. כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: תְּלָא סִילְתָּא — תְּלָא מְזוֹנֵיהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא רִיפְתָּא, אֲבָל בִּישְׂרָא וְכַוְורֵי — לֵית לַן בַּהּ, אוֹרְחֵיהּ הִיא. פָּארֵי בְּבֵיתָא — קְשֵׁי לְעַנְיוּתָא. נִשְׁוָרָא בְּבֵיתָא — קְשֵׁי לְעַנְיוּתָא. בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְלֵילֵי רְבִיעִית — שָׁרוּ מַזִּיקִין עִילָּוֵיהּ.

« רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:ט״ז רש"י על חגיגה ה׳ ע״ב:א׳ »