רש"י על חגיגה ה׳ ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:י״ז רש"י על חגיגה ה׳ ע״ב:ב׳ »

1 חידושי אגדות על סנהדרין פתח ↗

אף בעונות אבותם אתם ימקו כשאוחזין כו'. בזה יתיישב בהאי קרא שאמר בתחלת המקרא בלשון נוכח והנשארים בכם וגו' בארץ אויביכם וגו' שהוא לשון נוכח וכן מדבר כל הפרשה דלעיל מיניה ובסיפיה דהאי קרא אמר ואף בעונות אבותם אתם וגו' שהוא מדבר בלשון נסתר וכן עד סוף הפרשה ויש לומר שענין הפרשה והתוכחה עד כאן מדבר בחורבן בית ראשון שהיה בהם עון ע"ז שבחורבן בית ראשון עדיין לא היה הסתר' פנים שהיתה עדיין נבואה ואורים ותומים ולזה אמר בלשון נוכח ולא אמר רק והנשארים בכם ימקו בעונם כי לא היה להם אז רק עון עצמם אבל על חורבן בית שני התחיל לדבר בלשון נסתר לפי שהיה להם אז הסתרת פנים באין נבואה ואורים ותומים ושאר ה' דברים שנחסרו בבית שני וחסרון הנבואה היא הסתרת פנים כדאמרי' פרק קמא דחגיגה ואנכי הסתר אסתיר אף על פי שהסתרתי פני מהם בחלום אדבר בו ועל כן אמר בלשון נסתר ימקו בעונם שהיא שנאת חנם שהיה בבית שני ואף בעונות אבותם שהיה בבית ראשון שהוא עון ע"ז אתם ימקו ועל זה אמר בגלותם בחורבן בית שני והתודו את עונם ואת עון אבותם וגו' כל הענין בלשון נסתר שיסתיר הקדוש ברוך הוא פניו מהם ולא יהיו נענים כפירוש רש"י פרק קמא דחגיגה והסתרתי פני מהם שצועק מצרות כו' ואינו נענה ואמרינן נמי בפרק הזהב ששערי תפלה ננעלו מיום החורבן וק"ל:

2 חגיגה פתח ↗

אֵינוֹ מֵהֶם. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: מָר לָא בְּהֶסְתֵּר פָּנִים אִיתֵיהּ, וְלָא בִּ״וְהָיָה לֶאֱכוֹל״ אִיתֵיהּ! אֲמַר לְהוּ: מִי יָדְעִיתוּ כַּמָּה מְשַׁדַּרְנָא בְּצִנְעָא בֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא? אֲפִילּוּ הָכִי, יְהַבוּ בֵּיהּ רַבָּנַן עֵינַיְיהוּ. אַדְּהָכִי שַׁדּוּר דְּבֵי שַׁבּוּר מַלְכָּא וְגַרְבוּהוּ. אֲמַר: הַיְינוּ דְּתַנְיָא, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כׇּל מָקוֹם שֶׁ״נָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם״ — אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי.

3 חגיגה פתח ↗

1 אינו מהן - מזרע ישראל דכתיב והסתרתי פני מהם דברים ל״א:י״ז שצועק מצרות הבאות עליו ואינו נענה שלא יבואו:

2 והיה לאכול - שהעובדי כוכבים שוללין ממונו:

3 וגרבוהו - שללוהו:

« רש"י על חגיגה ה׳ ע״א:י״ז רש"י על חגיגה ה׳ ע״ב:ב׳ »