רש"י על חגיגה ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 וקא מחריא תנורא - מכבדת את התנור:
2 אותיבתיה אגבה דכרעה - הושיבתו על גב רגלה ונכות והורע מזלה:
3 דרעינא להו אנא - איני מוסרן לשומר המתים ששמו דומה אלא מתגלגלין עמי ושטין בעולם עד שיתמלאו שנותיו והוא קרוי דור:
4 דמעביר במיליה - מעביר על מדותיו:
5 דמטו - נתבשלו:
6 הני מינטרן - אותן שלא בישלו כל צורכן אין ממהרות לירקב:
7 היינו דכתיב כו' - הטובות ירא פן ירקבו אף הבחורים הצדיקים נאחזין למיתה פן יחטאו:
8 אדזוטר - בעודו בחור:
9 אי בעי האי מרבנן - להיות הולך בדרך טובים הוי חיי:
10 מבעט ברבותיו הוה - רבי אלכסנדרי היה מכיר בו שלא היה מן הקדושים וכתיב וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים קהלת ח׳:י״ג ותניא במסכת קדושין דף לג: מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר והדרת פני זקן ויראת מאלהיך ויקרא י״ט:ל״ב הוי אומר מורא זו כבוד חכמים:
11 קלות כחמורות - עושקי שכר שכיר כמנאפים ומכשפים:
12 ומטי גר - בהאי קרא כתיב:
13 ולא יראוני - ובהא קרא כתיב:
14 כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם - ואף על הנעלמות ממנו שעשה שוגג הוא מביאו במשפט:
15 על כל - אפי' דבר מועט במשמע:
16 ונמאס - קצה דעת חבירו בדבר:
17 מאי אם טוב - דמשמע אף על הטובה מביאו במשפט:
18 שאינו מחותך - שאינו מנוקר מן החלב ומן הגידין האסורים:
19 בערבי שבתות - שמתוך שממהרין לעשות צורכי שבת אינן נותנין לב אם מנוקר הוא:
20 צרות סמוכות זו לזו - לשון וכעסתה צרתה שמואל א א׳:ו׳ שתי נשים יחד:
21 זיבורא ועקרבא - נקיט הכי משום דאמרינן במסכת ע"ז בפרק אין מעמידין עבודה זרה דף כח: חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא הלכך היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב ולא בחמימי דקשה לזיבורא:
22 זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו - אלעיל קאי אם טוב ואם רע הרגיל להמציא צדקתו לעני בשעת דוחקו ולא קודם שעת הדחק שיכול לבקש מזונותיו ולקנותן בשעת הזול:
23 לעללא - לקנות התבואה דמתרגם ועללת ארעא ויקרא כה:
24 לתליתא - להפסד ולאיבוד כך שמעתי ולי נראה לקנות בשעת הדחק מזון שהוא תולה בסלו כדאמר מר פסחים דף קיא: תלא סילתא תלא מזוני תלאי בביתא קשה לעניותא:
25 אינו מהן - מזרע ישראל דכתיב והסתרתי פני מהם דברים ל״א:י״ז שצועק מצרות הבאות עליו ואינו נענה שלא יבואו:
26 והיה לאכול - שהעובדי כוכבים שוללין ממונו:
27 וגרבוהו - שללוהו:
28 בחלום אדבר בו - ביום ההוא קא דייק ביום ולא בלילה שמראין לו חלום כדי שיתפלל על הדבר:
29 ידו נטויה - להגן עליו:
30 אפיקורסים - שאינם מאמינים לדברי רז"ל כגון צדוקים:
31 אחוי ליה - על ידי סימן רמז לו החזיר פניו:
32 במחוג - ברמז:
33 נסרחה חכמתם - באדום כתיב האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים מישראל:
34 לנגדך - בשוה:
35 שיחה יתירה - דברי שחוק שלפני תשמיש:
36 כדלא טעים תבשילא - שרעב לאכול כלומר מתאוה לתשמיש:
37 בבתי גואי - איכא דכתיב במסתרים:
38 הכי גרסינן ובבתי בראי ליכא והכתיב ויקרא - וכל קריאה השמעת קול היא:
39 מאיגרא רם לבירא עמיקתא - כמה גדולה נפילה זו אין לך גבוה ובור עמוק כמשמים לארץ:
40 תקפיה - רבי לר' חייא ואזיל רבי בהדיה:
41 כי הוו מיפטרי מקמיה - שנטלו ממנו רשות:
42 איכו השתא - אם לא באתי עמך והאמנתי לך מנעתני מברכה זו:
43 מנא לך - שכל כך גדולה הקבלת פנים:
44 כדקש - כשהזקין רבי יעקב:
45 היה רגיל כו' - מהלך שלשה חדשים היה מביתו לבית המדרש ונוסע מביתו אחר הפסח ולומד יום אחד וחוזר לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות: