רש"י על חגיגה ד׳

1 כמו שנגח שור חמור וגמל - דבבא קמא דף לז. דנעשה מועד לכל ולא אמרינן עד שיהא מועד בשלשה בכל מין ומין דהואיל והועד שלשה נגיחותיו בשלשה מינין אין זה מקפיד על מין אחר אף כאן לא באו שלשה דברים לידו בבת אחת אלא כולן משום שטות:

2 אי שמיעא ליה - הא דתניא דמשמע בדבר אחד מחזיקין אותו בשוטה הוה הדר ביה:

3 זכור - אם נאמר זכור אין לך להוציא אלא את הנשים עכשיו שנאמר זכורך בא להוציא אף טומטום ואנדרוגינוס עם הנשים:

4 נשים פטורות - בפ"ק דקדושין דף לד: ילפינן לה:

5 מהקהל - דהוי נמי מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות:

6 אתא קרא למעוטי ספיקא - בתמיה למה לי קרא מהיכא תיתי לן לחיוביה:

7 כשביציו מבחוץ - אלא שהגיד טמון דהא ודאי זכר הוא הלכך איצטריך קרא למעוטי:

8 המקמץ - מפרש במסכת כתובות דף עז. המקמץ בידו צואת כלבים ואומר אני כי לתקן בהן עורות שקורין קורדוו"ן שמעבדים אותן בצואת כלבים:

9 והמצרף נחשת - שמצרפו במקום שחופרין אותו מן הקרקע כדמפרש במסכת כתובות שם וכל אלו ריחן רע ואין יכולין לעלות עם חביריהם:

10 כדאמרן - זכור להוציא את הנשים:

11 לה לה מאשה - כתיב הכא וכתב לה דברים כד וכתיב התם או חפשה לא נתן לה ויקרא י״ט:כ׳:

12 לא נצרכה כו' - מיהו למשנה אחרונה הואיל ובידינו לכוף את רבו חייב דאין לו אלא אדון אחד:

13 דבר אחר כו' - פרט לבעלי קבין מפעמים נפקא כדאמרינן לעיל הלכך רגלים למעוטי מי שצריך משענת אחרת לבד מרגליו:

14 מפנקי - שאין הולכין בלא מנעל דאין אדם נכנס להר הבית במנעלו דכתיב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי:

15 פטורים מן הראיה - אין חייבין לשלוח עולות ראיותיהן על ידי שליח:

16 טמא אינו חייב בביאה שאינו יכול ליכנס למקדש דכתיב כי מקדש ה' טמא ונכרתה במדבר י״ט:י״ג:

17 ערל - ישראל שמתו אחיו מחמת מילה:

18 הכי גרסינן דמרבי ליה ערל כטמא:

19 איש איש - מזרע אהרן והוא צרוע או זב:

20 לרבות את הערל - שהוא כטמא שלא יאכל תרומה אם כהן הוא:

21 עבד - שהוא חביב לרבו עד שרבו מצפה ושואף מתי יראהו יתרחק מעליו:

22 יתרחק מעליו - איך הגיע יום שנהפך לו לשונא ורחקו וצוה שלא יראהו שנאמר כי תבאו וגו':

23 תוכחה - שמוכיח פשעו בפניו:

24 מאי היא - מנא לן דמתיירא:

25 כולי האי ואולי - כל היסורין הללו יקבל ועודנו בספק אם תהיה לו תקוה:

26 ויש נספה בלא משפט - יש כלה ואין עון בידו ולא היה משפט לספות:

27 ומי איכא דאזיל כו' - הש"ס קא בעי לה:

28 אמר ליה - מלאך לשלוחו:

29 אייתי לי מרים מגדלא נשייא - הרוג את מרים המקלעת שיער הנשים:

30 היכי יכלת לה - מאחר שלא הגיע זמנה:

31 הות נקיטא מתארא בידה - היתה אוחזת בידה האוד של תנור שקורין פרגו"ן: