רש"י על חגיגה י״ז ב

1 ופנית בבקר - שהוא חול המועד דאילו ביו"ט תחומין אסור:

2 אין לה יום טבוח כלל - אם לא הקריבם ביו"ט עוד אין להן תשלומין:

3 אבל בהא - בעצרת שחל להיות בערב שבת אימא מודו לב"ה ויקרבו ביו"ט דהא מחר שבת היא ולא קרבי ומתוך שאתה מתייאש מהן אתה בא לפשוע שלא תקריבם עוד:

4 מנה ימים - שלשים יום:

5 וקדש חדש - למוספין:

6 מנה ימים - חמשים יום:

7 וקדש עצרת - בקרבנותיו:

8 מה חדש - קדושתו באחד ממנוייו:

9 אף עצרת - קדושתו באחד ממנוייה:

10 האמר אביי - במסכת מנחות מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי:

11 דבי ר"א בן יעקב תנא - מהכא נפקא לן תשלומין לעצרת:

12 וקראתם בעצם היום הזה - ובחג השבועות כתיב וסמיך ליה ובקצרכם את קציר ארצכם שאתה קורא מקרא קדש וקוצר:

13 הוי אומר זה עצרת - דהני קראי בעצרת כתיבי:

14 אלא לתשלומין - לאחר יו"ט קאי וקורא אותן מקרא קדש לענין תשלומין ומותרין במלאכה: