רש"ש על ראש השנה ד׳

1 גמרא רגל שבו ר"ה לרגלים. נ"ל לפרש דבשנה יש ג' רגלים וקאמר תנא דהשנה מתחלת לענין זה מא' בניסן ור"ל דמא' מניסן עד א' בניסן יש ג' רגלים וא"כ הוה חה"מ ראשון. ועמש"כ לקמן ח ב בתד"ה בעשרה. אמנם לפ"ז לא יתיישב שפיר הא דפריך לקמן ז ב א"ה ארבעה חמשה הוו וכן קושיית והלא רגלים דלא חיילי מאורתא ותירוצה וי"ל:

2 גמ' שם נ"מ לנודר למיקם עליה בב"ת דתניא כו'. כ"ה גירסת הרי"ף והרא"ש ותיבות ור"ש היא ליתא וכ"נ שהיה גי' התוס'. ועמש"כ ביומא לו ב במה שפסק הרמב"ם דלא כסתמא דמתניתין:

3 גמ' שם ואחד המקדיש ואחד המעריך. בתוספתא הגי' המעריך קודם המקדיש והיא יותר נכונה:

4 גמ' שם ת"ר כו' חטאות כו'. ק"ל מדוע שייר למנחת חוטא. ואולי בכלל חטאות היא הואיל ובאה תחת חטאת וכתיב בה כי חטאת היא:

5 תד"ה ומעשרות. אתא קרא דביעור לעבור עליו בשני לאוין. הט"א כתב דל"ד דהא קרא דביעור עשה הוא. ואולי יכוונו ע"ד שאמר הש"ס לקמן ור"מ כיון דאל"ר אייתי ולא אייתי ממילא קם ליה בב"ת ורבנן ל"פ אלא משום יתורא דבחה"מ כו':

6 בא"ד כמו בכ"ד דקתני חייב כו'. עט"א. ול"נ דכוונו למש"כ התוי"ט פ"ד דדמאי מ"א ועמש"כ בב"ר פ"א אות ו' במ"ת וצריך להגיה קצת בדבריהם:

7 גמרא ל"ל למיהדר ומכתב בחה"מ כו' ש"מ לב"ת. לכאורה לר' יונתן בסנהדרין סו דס"ל בכה"ג משמע שניהם כאחד ומשמע א' בפ"ע ה"נ נפרש דבא' מהם עובר. וי"ל דאדרבה נאמר דה"ק דבאיזה רגל מהם שירצה יביא ויש לדבר בכלל זה הרבה אלא שאכ"מ. ועי"ל דא"כ תיפוק ליה מובאת שמה כדדריש ר"מ עמש"כ לעיל:

8 גמ' שם ורבנן ההוא לעשה. עט"א ועמש"כ במגילה ה. ומש"כ דלעשה בעינן נמי כולי' רגל עמש"כ לקמן ו ב ע"ד:

9 תד"ה לקט. לוי זרע בכישר. כצ"ל:

10 בא"ד ופריך נמי ממתנות כו'. כצ"ל:

11 תד"ה ואצ"ל. והשתא ר"א ור"ש דורשין בענין אחד כו'. לאו דוקא דלר"ש חה"מ וחה"ש נמי לדרשת ב"ת ולר"א אתיין להיקשא דתשלומין כדפרש"י לקמן. וק"ק לישנא דר"א ל"י חה"ס שבו דבר הכתוב הלא גם חה"מ וחה"ש מיותרין לדידי' להיקשא דתשלומין. ואולי יל"פ דר"ל שבו דבר הכתוב לתשלומין דעיקר תשלומין בו כתיב עט"א:

12 תד"ה פז"ר. ודומה לההוא מפרש ר"ת כו'. כצ"ל:

13 בא"ד משא"כ בכל שאר ימה"ח שלא היו אומרים מזמור שלם כו'. עמש"כ בסוכה מח: