רש"ש על מכות ד׳

1 גמרא תנ"ה חבית מלאה יין כו' לשלשה לוגין שאובין. הג' ת' שסיבבתים נ"פ למחקם וכן לגי' התוס' ופירושם בדרב יהודה צריך למחוק תיבות לשלשה לוגין ולפמש"כ לקמן גם לפי הבנתם בפירש"י ע"כ ל"ג להו:

2 רש"י ד"ה לא פסלוהו הב'. וגבי יין נמי כו' ונתנינהו בחדא כו'. לכאורה י"ל דהשתא שפיר משתמע מרישא דג' לוגין שלמים אפי' כמראה יין פסלוהו משא"כ אילו ערבינהו לא הוה משתמע שפיר אלא אם היו כמראה מים:

3 רש"י ד"ה לא עלתה. ושמא כו' וזה א' מן הפוסלין אה"ת. לפ"ז לא א"ש לישנא דלא עלתה לו טבילה דהא עכ"פ לחולין עלתה לו וגם לתרומה משום ביאת רו"ר במים שאובין די לו בטבילה בלא הע"ש כדאיתא בפי"א דפרה מ"ה וגם קשה אי שם שאובין עדיין עלייהו לא תהני ליה הטבילה כלל ואפי' לחולין דהא אין טבילה בשאובין ומתוס' משמע דלפרש"י באמת ל"ע הטבילה לכלום ואולי גירסא אחרת היה לפניהם ברש"י או דמפרשי לשמא ושמא שבדבריו לב' פירושים:

4 תד"ה אר"י. ועוד דאמרינן בביצה כו'. ולי קשה ממשנה ערוכה בפ"ו דמקואות מ"ג ע"ש:

5 תד"ה תנ"ה. והכי תניא בביצה כו'. כצ"ל:

6 גמרא בשלמא לרבנן כדי רשעתו כו'. למחלוקת הב' דלא לילקי שמונים אין די בטעם הזה דהא קיי"ל בכ"ד דעבירה שיש בה כמה לאוין לוקה כמנין הלאוין שבה דשתי רשעיות לא מקרי אלא ב' עונשין נפרדין:

7 שם אלא ר"מ מ"ט אמר עולא גמר ממוציא ש"ר כו'. מש"כ התוי"ט בד"ה משום דיליף ממוציא ש"ר לחייב בלא מעשה דברי שגגה הן דבגופייהו כתיבא מלקות והיה אם בן הכות הרשע ועי' לקמן בתד"ה ורבנן ובב"ק ע"ד ב' ד"ה ה"ל:

8 שם ורבנן האי ל"ת ברעך ע"ש מאי דרשי ביה. ר"ל לאיזו דרשה מוקי ליה אשר בעבורה ל"מ למילקי שמונים א' משום כאשר זמם וא' משום אותו ל"ת דאילו הא דמבע"ל לאזהרת עדי ב"ג זאת לא ימנע שילקה גם הכא בעבורו ומיושב הצע"ג הא' שבתור"ע אות ה':

9 תד"ה בשלמא. וא"ת כו' והא בכתובות מוקי כו'. הוא שם ל"ז ב':

10 תד"ה סבר בסופו. דהא משמע שפיר כו' בין קנס. כאן קצרו ובכתובות ל"ב ד"ה דאין בארו יותר ע"ש:

11 תד"ה הא. ופי' בערוך כו' בתוך שדהו. כצ"ל:

12 תד"ה ורבנן. וא"ת דלא לילקי משום דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד כו' וי"ל דעדיפא מיניה משני. מה שהקשה בתור"ע אות ה' בקושייתו הב' דמ"מ יקשה באמת מדוע לקי בב"ג הא הוי לאו שניתן לאמב"ד ר"ל ולא ענש אא"כ הזהיר כמ"ש התוס' וע"ש לכאורה ה"מ להקשות ג"כ איך לקי מכאשר זמם כשמעידין שחייב מלקות הא בעינן אזהרה גם לזה. אולם יפלא שלא ראה מש"כ המהרש"א דיישבו בטוב ע"ש: