רש"ש על חגיגה ט״ו

1 תד"ה שובו. מ"ד וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו. כצ"ל עי' בירושלמי:

2 בא"ד בזכות מצות ומע"ט שהיו בידו מראשיתו. כצ"ל:

3 בא"ד שראה לשון ר"י הנחתום כו' והיינו גברא רבה דקדושין. לפנינו שם ובשלהי חולין הגי' ר' חוצפית המתורגמן. אולם בע"י בקדושין הגיר' כאשר הביאו התוס':

4 גמרא מאן מרמי ליה מאן. כ"נ שהיה גיר' רש"י:

5 תד"ה הא. והא דריש פ"ב כו'. כצ"ל:

6 בא"ד אי נמי כו' נדהו רב יהודה. כצ"ל:

7 תד"ה כל עמר דנקי אגב אימיה. כצ"ל: