רש"ש על חגיגה י״א א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על חגיגה י׳ ע״ב רש"ש על חגיגה י״א ע״ב »

1 חגיגה פתח ↗

וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא לְכִדְרַב. דְּאָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה. אִי דָּר בֵּיהּ — אִין, לָא דָּר בֵּיהּ — לָא.

2 תוספות פתח ↗

לא נצרכא אלא לכדרבי דתניא ונתתה נפש תחת נפש ממון. ורבי יוחנן דאמר חייבי מיתות שוגגין פטורין מן התשלומין מוקי לה לאידך דרבי דתניא ונתת עין תחת עין דלא פליג אסתם משנה דהכא:

3 תוספות פתח ↗

לא נצרכא אלא לשיעור מקוה. לא הוה מצי למימר לבעלה דלא כתיב כדפירש בה"ג דלא נפקא לן אלא בק"ו דהשתא לטהרות כתיב ורחץ לבעלה דכרת לא כ"ש דהא לאו מילתא היא דמהאי ק"ו לא מצי נפיק דק"ו פריכא הוא דהא כמה חציצות וכוונה דבפרק ב' דחולין דף לא. מצינו לטהרות ולא לבעלה אלא מהאי קרא נפקא דכתיב ויקרא טו ותהי נדתה עליו ואחר תטהר בנדתה תהא עד שתבא במים כדדריש ר"ע בפ"ו דשבת דף סד: וכן פר"ת דמהתם נפקא לן טבילת נדה הלכך הוה ליה כמו כתובה:

1 גמרא ומאי קושיא דלמא כדרב דאמר רב כגון כו'. כצ"ל:

2 תד"ה ל"נ אלא לכדרבי. מוקי לאידך דרשה דתניא ונתת עין תחת עין כו' דלא פליג כו'. כ"נ דצ"ל:

3 תד"ה ל"נ אלא לשיעור. אלא מהאי קרא נפקא דכתיב והדוה בנדתה בנדתה תהא עד כו'. כצ"ל:

« רש"ש על חגיגה י׳ ע״ב רש"ש על חגיגה י״א ע״ב »