רש"ש על עבודה זרה ס״ו

1 רש"י ד"ה וכל מב"מ במשהו. לקמן פסקינן כו'. עי' מהרש"א והגב"ח והגרי"פ. ולפלא בעיני על השליטים הללו שלא העלו על זכרונם פרש"י לקמן סט ד"ה ה"ג וכן כל איסור שבתורה שכ' דמב"מ במשהו ע"ש. שוב ראיתי להר"ן בפלוגתת רו"ש וריו"ח ור"ל דלקמן עג ב שכ' בסופו בשם רש"י גבי עכברא בשיכרא דפסק דמב"מ בטל בס' וזה אישתמיט ג"כ מן המגיהים והמפרשים:

2 תד"ה תבלין. וקשה כו' ולישנא דמתני' משמע. כצ"ל:

3 בא"ד גבי יש אוכל כו' וח"ע ד' חטאות. כצ"ל:

4 בא"ד כגון פלפל דכלאים. אם כוונתם על כלאים דהרכבה הלא מותרין הם אף באכילה רמב"ם פ"א מהל' כלאים ה"ז ועי' בתוס' ב"ב צ"ד ד"ה סאה. ולכן לקמן עד ד"ה הא שחשבו באה"נ כלאים וכה"כ נ"ל למחוק חד דאה"נ אינו אלא בכה"כ בלבד ואם יכוונו על פלפל דכה"כ וכמש"כ ג"כ רש"י לקמן עד על אגוזי פרך ורימוני בדן אם של כה"כ הן וכן הרע"ב בפ"ב דערלה מ"ד ובפי"ז דכלים מ"ה. הלא מיני אילנות אינן כלאים בכרם רמב"ם שם פ"ה הל"ו וכדאיתא להדיא בעירובין לד ב ובברכות לו גבי צלף. ועי' תוס' סוכה לה בסד"ה ללמדך. ואין לומר שכוונתם שהרכיב ענף של פלפלין או של רמון בגפן של כה"כ. דזה ג"כ שרי מטעם זוז"ג כדלעיל ר"ד מט ובתוס' שם. וכן הט"א בר"ה ט ב מוקי לה לההיא דהמרכיב דתניא התם דמונין ג"ש מהרכבה. בהרכיב באילן של אשירה ע"ש ואפ"ה בכלות שני ערלה שרי. ודע שבר"ש ליתא דכלאים: ומש"כ עוד ופלפל דתרומה וכ"א ברש"י לכאורה תמוה דהא פלפלין אין מיטמאין ט"א כדאיתא בנדה נא ב וממילא פטורין גם ממעשרות כדאיתא שם זה י"ל במה שכתבתי בס"ד בטבו"י פ"א מ"ה ע"ש. ואזלי דבריהם בכאן לסתמא דמתניתין דשם ובחולין ו' ד"ה אינו כתבו דכל התבלין פטורין מהמעשר. ולכאורה זה תמוה מאד דבפ"ב דערלה מט"ו תנן תבלין של תרומה. ובפ"י דזבחים מ"ז ותבלי תרומה ובגמרא דפסחים מד הנח לתרומת תבלין דרבנן ולקמן ר"ד סט ודילמא כתבלין של תרומה אך מדבריהם שם משמע דל"ג של תרומה ובתוספתא פ"א דמע"ש תבשיל כו' שתבלו בתבלין של מע"ש וכן איתא בירושלמי שם פ"ב הביאו הר"ש שם במ"א. ועי' בתוס' יומא פא ב:

5 תד"ה אביי. לפי שהריח נכנס בגופו ומזיקו. כצ"ל וכ"ה במהרש"א וכ"ה הב"ח וכ"ה בתוס' הסמוך לקמן:

6 תד"ה רבא. ולענין ריחא דהתם דהלכה כרב כו'. כצ"ל:

7 בא"ד אם השמנונית האיסור על המרדה כו' מיהו כשאינה ב"י מותר כו'. משמע דאפי' איסור בעין הטוח ע"פ הכלי נפגם כשאינו ב"י וכבר הביא הר"ן דעה זו בסוף מכלתין ע"ש. וגדולה מזה משמע מלשון רש"י לקמן סז ב ד"ה לאו נטל"פ הוא דאפי' תבשיל בעין העומד בקדירה נפגם בלינה. אך לקמן ר"ד סט כתבו דשמנונית דאיסור הנדבק בדופני הסכין כו' הוי לשבח אף כשאינו ב"י:

8 בא"ד וי"ל משום דל"ד דריחא דהתם כו'. כצ"ל:

9 תד"ה אמר. דתנן תנור כו'. כצ"ל: