רש"ש על עבודה זרה כ׳

1 גמרא ואף ר"ע ראה כו'. נ"ל דלא מייתי הש"ס הא דר"ע לאקשויי מיני' עליה דרב אלא אגב דמייתי מעשה דרשב"ג אייתי נמי הך דדמי לה וכיוצא בזה כתבתי בק"א להט"א במגילה על הא דכי נח נפשי' דר"ז שבדף ו וכ"מ מלישנא דתירוצא אודויי הוא דקא מודה בל"י אולם בע"י הגי' רבנן אודויי הוא דמודו:

2 תד"ה דא"ק. וי"ל דודאי בכל הנך קראי כו'. כצ"ל:

3 בא"ד הא כתיב מלכים א' ה' גבי שלמה כו'. כצ"ל:

4 בא"ד דכתיב ונשל גוים רבים מפניך וגו' ועצומים ממך וגו' החרם תחרים אותם לא תכרות כו'. כצ"ל:

5 גמרא ולא בעופות כו'. ברא"ש ובע"י הגי' ולא בעוף ולא בעופפת וכ"ה בתוס' ב"מ צ"א סע"א וברי"ף הגי' בעופה כבאינך:

6 שם ת"ר מוכרין להן אילן כו' שחת כו' קמה כו'. ברי"ף הגי' קמה קודם לשחת וגי' זו נכונה כי כ"מ מהצריכותא דלקמן:

7 רש"י ד"ה כמכחול. קנה שהכחול בתוכה כו'. כצ"ל:

8 רש"י ד"ה פרישות. אף מדבר המותר פורש כו'. כצ"ל:

9 רש"י ד"ה טהור צח ומלובן כצ"ל. ועדיף מנקי. ק"ל מההוא ספדנא דמו"ק כה ב דאמר בבוא אליו נפש נקי ול"א טהור:

10 רש"י ד"ה לא ידיע שבחייהו כצ"ל. מיהו לא מינכר דנשבח. כצ"ל:

11 תד"ה חסידים. וא"ת כו' וי"ל כו'. ועי' בפלפולא חריפתא אות ז' מש"כ ליישב לרפב"י קרא דלבשר ענוים. ודברי מהרש"א בזה אינם מחוורים:

12 תד"ה ואי. וקמה דפסדה כו'. כצ"ל בו':