רש"ש על עבודה זרה ב׳ א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

1 תוספות פתח ↗

לפני אידיהן ג' ימים - זימנין דתני מנינא בסוף כי הכא וכן קדושין ב. האשה נקנית בג' דרכים בכורים פ"ב מ"ו ואתרוג שוה לאילן בג' דרכים וזמנין דתני מנינא ברישא נזיר סה: בשבעה דרכים בודקין את הזב יומא ב. שבעת ימים קודם יוה"כ גיטין ט. בג' דרכים שוו גיטי נשים וכו':

2 עבודה זרה פתח ↗

וְהַאי ״יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ״ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם כְּתִיב? הָא בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאוֹת וּמְעִידוֹת לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ״ — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת״ — אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם.

3 עבודה זרה פתח ↗

דָּרֵשׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שִׂמְלַאי: לְעָתִיד לָבֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: לְמִי שֶׁעָסַק בָּהּ יָבֹא וְיִטּוֹל שְׂכָרוֹ.

1 תד"ה לפני אידיהן ג"י. מנינא בסוף כי הכא כו'. אין זה ממש בסוף כי לפני אידיהן הוא הגבלת זמן המנין והוא חלק ממנו ושוה להא דבז"ד בודקין אה"ז ולבג"ד שוו גיטי נשים דהמנין קודם להענין רק הוא נגד להא דז"י קודם יוה"כ. ועי' לשונם בריש קדושין:

2 גמרא הא בישראל כתיב דאריב"ל כו'. כצ"ל:

3 שם ואומר למי שעסק בה. בע"י הגי' כל מי שעסק כו':

רש"ש על עבודה זרה ב׳ ×¢×´×‘ »