רש"ש על ערכין י׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על ערכין ט׳ ע״ב רש"ש על ערכין י״א ע״א »

1 ערכין פתח ↗

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? כְּתִיב ״וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה״, וּכְתִיב ״תְּרוּעָה יִתְקְעוּ״ לָכֶם, שְׁמַע מִינַּהּ: תְּקִיעָה תְּרוּעָה וּתְקִיעָה — חֲדָא הִיא. וְרַבָּנַן? הַהוּא לִפְשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ הוּא דַּאֲתָא.

2 תוספות פתח ↗

שמונה עשר ימים - הא דלא חשיב ערב פסח דאז הוו להו י"ט משום דלא הוי אלא במקדש לא חשיב ליה:

3 ערכין פתח ↗

רֹאשׁ חוֹדֶשׁ דְּאִיקְּרִי ״מוֹעֵד״, לֵימָא! לָא אִיקַּדַּישׁ בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּכְתִיב: ״הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג״ — לַיְלָה הַמְקוּדָּשׁ לֶחָג טָעוּן שִׁירָה, וְשֶׁאֵין מְקוּדָּשׁ לֶחָג אֵין טָעוּן שִׁירָה.

4 ערכין פתח ↗

אֵלּוּ שְׁנֵי כֵלִים נִשְׁתַּיְּירוּ מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וְנִתְפַּגְּמוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם אֲרוּכָה, וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: ״נְחוֹשֶׁת מְמוֹרָט״, ״נְחוֹשֶׁת מְמוֹרָק״, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מוּצְהָב שְׁנַיִם חֲמוּדוֹת מִזָּהָב״.

5 ערכין פתח ↗

8 תוספות פתח ↗

הרדווליס בסמ"ך גריס רש"י ונראה לר' הרדוולים במ"ם וכן יש בבראשית רבה ערדולין בעיר ומדינה נהפכה פירוש ערדוולין כמו הרדוולין והם מיני כלי זמר מ"ם מתחלפת בנו"ן הרדוולים זהו תרגום של עוגב:

9 תוספות פתח ↗

מגריפה היתה במקדש - פי' בקונטרס שגורפין בה הדשן וקשה דהא היתה כלי זמר אלא נראה לפרש דשני מיני מגריפות היו אחת לדשן ואחת של שיר:

1 גמרא וכתיב תרועה יתקעו ש"מ כו'. כצ"ל ותיבת לכם למחוק:

2 תד"ה שמונה עשר. הא דל"ח ע"פ כו'. עמש"כ בס"ד בברכות ר"ד יד:

3 גמרא ר"ח דאיקרי מועד לימא כו' לילה המקודש לחג כו'. ק"ל דהא בפסחים צה ב אמרינן יום לא קא ממעט לאב"א קמא והרע"ב שם תפסו לעיקר:

4 שם ועליהם אמר דוד נחושת ממורט. הוא במלכים א' ז':

5 שם וכלי נחושת מוצהב טובה שנים כו'. כצ"ל והוא בעזרא ח':

6 תד"ה ולא מוסיפין. ול"מ על י"ב כנגד י"ב כו'. ותיבת יום הראשון למחוק:

7 תד"ה אין פוחתין מי"ב. ולא חש התם למתני כנורים ונבלים לפי כו'. כ"נ דצ"ל. דמחלילים בלא"ה ל"ק דלא הוה אלא בי"ב יום:

8 תד"ה הרדוולים. וכן יש בב"ר כו'. הוא שם בפרשה נו"ן אך בנוסחא אחרת:

9 תד"ה מגריפה. שגורפין בה הדשן. כצ"ל:

« רש"ש על ערכין ט׳ ע״ב רש"ש על ערכין י״א ע״א »