ר"ן על נדרים ע״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ע״ח ע״ב:א׳ ר"ן על נדרים ע״ח ע״ב:ה׳ »

1 נדרים פתח ↗

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַשּׁוֹתֵק עַל מְנָת לְמֵיקַט, מֵפֵר אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. מֵתִיב רָבָא: אֵימָתַי אָמְרוּ מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב — בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְהֵפֵר וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם. אֲבָל שָׁמַע וְקִיֵּים, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בַּיּוֹם שֶׁל אַחֲרָיו — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.

2 נדרים פתח ↗

4 א"ר יוחנן השותק על מנת למיקט - כדי להקניט אשתו שתהא סבורה שדעתו לקיים נדריה והוא אינו מתכוין לכך אלא שיפר לה לאחר מיכן:

5 אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב - פירשתיה למעלה דף סח.:

« ר"ן על נדרים ע״ח ע״ב:א׳ ר"ן על נדרים ע״ח ע״ב:ה׳ »