ר"ן על נדרים נ׳

1 דלי ציפתא - מחצלת:

2 חזי מאי איכא - מעשה נסים הוה נקיט:

3 מן מזייה - היה מלקט התבן משערותיה:

4 רמינא לך ירושלים דדהבא - תכשיט של זהב שירושלים מצוייר בה והכי עבד לה כדאיתא בפרק במה אשה שבת דף נט.:

5 אתא אליהו אדמי להון כאנשא - כדי לנחם אותם ולהראות להם שיש עניים יותר מהם:

6 דלא דמי לך - שאינו דומה לך ממשפחה חשובה כמותך:

7 ואת להיכא - שלא היו לה בגדים ראויים:

8 יודע צדיק נפש בהמתו - יודע הוא זה שנצטערתי בשבילו:

9 שלי ושלכם שלה הוא - תורתי ותורתכם בשבילה היא שנתנה לי עצה למיזל לבי רב:

10 אילא דספינתא - בכל ספינה היו עושין דמות איל מעץ לנחש ולסימן שתהא הספינה קלה בהליכתה כאיל והיו ממלאין אותו דינרי זהב:

11 ומן גוזא - תיבה העשויה להצניע בתוכה ממון הספינה כדאמרינן ר"ה ו. בי גזא דרחמנא לשון אוצר:

12 ומן מטרוניתא - פעם אחת הוצרכו ר"ע ותלמידיו מעות והלכו אצל מטרוניתא אמרה לו לר"ע הריני מלווה אותך ותהיה אתה לווה והקב"ה וים ערבים בדבר קבע לה זמן לפרעון וכשהגיע זמנה הלכה אותה מטרוניתא על שפת הים אמרה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שר"ע חולה ולא היה בידו לפרוע חובו ראה שאתה ערב בדבר מיד נשתטית בתו של קיסר ונטלה ארגז מלא אבנים טובות ודינרי זהב וזרקה לתוך הים והים הביאתו במקום שהיתה אותה מטרוניתא יושבת על שפת הים מיד נטלה אותו ארגז והלכה לה לימים נתרפא ר"ע ובא לו אצל ההיא מטרוניתא ומעותיו בידו לפרעון חובו אמרה לו חזרתי אצל הערב והוא פרע כל החוב והא לך מה שנתן לי יותר ומאותו ממון שהחזירה לו נתעשר ר"ע:

13 ומן אשתו של טורנוסרופוס - שהיה ר״ע מקפחו בקראי בפני קיסר ומקנתרו בדברים פעם אחת בא לביתו סר וזעף אמרה לו אשתו מפני מה פניך זועפים אמר לה מפני ר״ע שמקנטר אותי בכל יום בדברים אמרה לו אלהיהם של אלו שונא זמה הוא תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה נתן לה רשות ונתקשטה והלכה לה אצל ר״ע כשראה ר״ע אותה רק שחק ובכה אמרה לו מה אינון הנך תלת מילין אמר לה שנים אפרש שלישי לא אפרש רקקתי על שבאת מטיפה סרוחה בכיתי על האי שופרא דבלי בארעא והוא שחק שצפה ברוח הקדש שעתידה להתגייר ולהנשא לו ולא רצה להודיעה אמרה לו כלום יש תשובה אמר לה הן הלכה ונתגיירה ונשאת לו לר״ע והכניסה לו ממון הרבה האי דקטיעא בר שלום מפורש בע״ז דף י:: ודאמרן הכא דשמע אבוה ואתשיל על נדרה מפרש בכתובות בפ' אע״פ כתובות דף סג. דפתח ליה אילו הוית ידיע דההוא חתנך צורבא מרבנן מי אדרתיה אמר לו אפי' פרק אחד אפילו הלכה אחת איכא לאקשויי היכי פתח ליה בהא פתחא והא נולד הוא ותנן לקמן בפ' פותחין נדרים דף סד. דאין פותחין בנולד כיצד אמר קונם שאני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר ואמר אילו הייתי יודע שיעשה סופר לא הייתי נודר יש לומר דשאני הכא דר״ע על דעת שיעשה סופר נשאה כדאיתא התם בפ' אע״פ בהדיא וכיון שכן לאו נולד הוא דשכיח טובא שילמוד פרק אחד והלכה אחת:

14 רב גמדא וכו' קופא - קוף:

15 אשתמיט - ברח ונכנס בתוך חור אחד:

16 אייתינון ליה כולהון - ממדת חסידות ולא מן הדין:

17 וסרי - נתקלקל היין:

18 אי הוו סנו - טפי הוו גמירין שלא יהו נאים:

19 כי היכי דבלע יתה - כשיעור שאדם יכול לבלעה כאחת בלא לעיסה:

20 סריך עלה - הכאב היה נאחז ונסרך בביצה:

21 וכד נפקא ואתיא - כשהיתה יוצאה מן הגוף:

22 ידע אסיא מאי סמא מתבעי ליה - לפי מראה שבה היה מכיר הרופא באיזה סם יתרפא החולי:

23 בקולחא - לא ידעתי מה הוא ולפי שלא היה בקי שמואל בביצה טורמיטא היה בודק עצמו בקולחא:

24 עד דמסתרין אינשי ביתיה עליה שעריהון - שכל כך היה אותו קולחא בודק אותו עד שהיה שמואל מתעלף ואינשי ביתיה מתוך צערן היו סותרות קליעת שער שלהן:

25 היה עושה בכלופסין - מין תאנים:

26 לא יאכל בבנות שבע - מין אחר של תאנים ומש"ה לא יאכל שאין לו לפועל לאכול אלא מאותו מין ממש שעושה בו:

27 לפדי - שם תבשיל של תאנים:

28 אבותינו אמרו נשינו טובה - כדכתיב איכה ג נשיתי טובה היה תמה על שהוא כל כך במיני תענוג:

29 נפקו על בית גננא דין - להוצאת הנישואין: