ר"ן על נדרים ס״ו

1 מתני' פותחין בימים טובים - שאומרים לו אילו היית יודע שאסור להצטער בשבת היית נודר אי אמר לאו מתירין אותו:

2 שכל נדר שהותר מכללו הותר כולו - ילפינן לה בירושלמי מדכתיב ככל היוצא מפיו יעשה דמשמע דוקא בשכולו קיים:

3 כיצד אמר קונם שאיני נהנה לכלכם הותר אחד מהן הותרו כולן - למר במשנה ולמר במעמיד כדאי' בפ' ד' נדרי' לעיל כו.:

4 שאיני נהנה לזה ולזה - אוקי לה התם כגון שתלאן זה בזה ומש"ה הותר הראשון הותרו כולן שכולן היו תלויין בראשון:

5 הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין - שהראשונים אינם תלויין בו:

6 שאני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד - דכל חד וחד הוי נדר באפי נפשיה:

7 גמ' מאן תנא - דמדקתני לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד אלמא דלעולם לא הוי פרטא אלא כי מדכר קרבן אכל חד וחד הא לאו הכי לא שנא אמר לזה ולזה בוי"ו או לזה לזה בלא וי"ו כללא הוי ומאן תנא אמר רבא ר"ש היא דאמר בפרק שבועת הפקדון שבועות לו: גבי היו ה' תובעים אותו ואמר לא לך לא לך דלעולם אינו חייב על כל אחד ואחד עד שיאמר שבועה על כל אחד ואחד הא לאו הכי בין בוי"ו בין בלא וי"ו כללא הוי: ולענין הלכה קיימא לן כרבי שמעון דסתם לן תנא הכא כוותיה ובפרק האיש מקדש קדושין מו. נמי סתם לן כוותיה במתני' בהתקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו ואף על גב דבפרק הפקדון גבי שבועה לא לך איכא סתמא דלא כותיה ומה לי חד סתמא ומה לי תרי סתמי אפ"ה כיון דשקלי וטרו אמוראי אליבא דר"ש בסוגיא דקדושין נקטינן כוותיה וכן פסקו ר"ח והרמב"ן ז"ל:

8 מתני' קונם יין שאני טועם שהיין רע למעיים הותר במיושן - בלא פתח כלל וכן נמי הותר בכופרי בלא פתח כיון דלא נתכוון מעולם למיושן ולכופרי וכבר כתבתי זה בפרק ד' נדרים לעיל נדרים כו: בס"ד:

9 גמ' ותיפוק לי דאין רע - ל"ל למימר שהמיושן יפה למעיים אפי' לא יהא יפה כיון דלא הוי רע הותר במיושן שהרי הוא תלה נדרו שהיין רע למעיים:

10 ועוד יפה קתני - חדא דאין רע ובהכי שרי ואין צריך לומר כשהוא יפה:

11 מתני' פותחין לאדם בכבוד עצמו - המדיר את אשתו עד שיגרשנה פותחין לו בכבוד עצמו ובכבוד בניו ולא חיישי' שישקר מתוך הבושה:

12 לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה - דבכי האי גוונא לא שרי לפי שאינו כתולה נדרו בדבר כדפרישית לעיל ואפילו בפתחא נמי לא שרי דנולד הוא אלא שהנדר טעות ואינו צריך היתר חכם:

13 גמ' מעשה לסתור - היאך מביא מעשה לסתור דבריו דמעיקרא קתני דכעורה ונעשת נאה אסור ובתר הכי קתני מעשה שהתירו ר' ישמעאל:

14 חסורי מיחסרא והכי קתני - אפי' כעורה ונעשית נאה דס"ל דפותחין בנולד ועבד נמי עובדא ואפ"ה לא קיי"ל כוותיה אלא כרבנן דלא שרו אלא בנמצאת נאה:

15 שן תותבת - שנפלה שינה והושיבה שן אחרת במקומה:

16 ימותו כל בני אלמנה - קלל הבעל שימות ותהא אשתו אלמנה ועוד קלל בניו שיקראו בני אלמנה לאחר מיתתו שימותו גם הם:

17 והא האי לזילותא הוא דאכוון - וכיון שכן לרוק בגופו של רבן שמעון בן גמליאל נתכוון:

18 על מנת שתראי מום יפה שביך - אסרה בהנאתו אם תוכל להראות שום דבר נאה בה לר' ישמעאל ברבי יוסי מום כמו מאום כדכתיב איוב ל״א:ז׳ ובכפי דבק מאום והוא כמו מאומה ושרייה שלא מצא שום דבר נאה ואית דגרסי עד שתראי מום יפה כלומר שתהא אסורה עד שתראה היא דבר נאה בגופה לר' ישמעאל וכשראה ר' ישמעאל ששמה נאה לה התירה:

19 סגלגל - עגול:

20 טרוטות - עגולות:

21 כפולות - גדולות:

22 בלום - סתום כמו אוצר בלום בבא בתרא דף נח.:

23 שקוט - קצר כדתנן בבכורות דף מג: צוארו שקוט:

24 צבה - נפוח:

25 בוציני - תרגום של אבטיחים:

26 שרגי - נרות דמתרגמינן בוציני:

27 תברינהו אבבא - מתוך שהיה כעוס על מעשיה אמר לה דלתברינהו אדשא והיא חשבה שתשברם בראש בבא בן בוטא:

28 שני בנים כבבא - כנגד תרין שרגי ואייתי הכא האי עובדא לאשמועינן חסידותיה דבבא בן בוטא כי היכי דאייתי הכא עובדא דרבן שמעון בן גמליאל ודרבי ישמעאל:

29 מתני' נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה - אפילו נדרים שנדרה בעודה פנויה דארוס מיפר בקודמין בשותפותיה דאב כדאיתא בגמ' ונערה דנקט לאפוקי בוגרת שאין לאביה רשות בה ואינו מיפר נדריה וארוס נמי בלא שותפותיה דאב לא מצי מיפר אבל ה"ה נמי דבת י"א שנה שנדריה נבדקים דאב וארוס מפירין נדריה: