ר"ן על נדרים ע״ד א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ע״ג ע״ב:ה׳ ר"ן על נדרים ע״ד ע״א:ב׳ »

1 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד, בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְאֶחָד, אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.

2 רש"ש על נדרים פתח ↗

ר"ן ד"ה רי"א. וכדאפרש בגמרא בס"ד. כצ"ל:

3 נדרים פתח ↗

1 מתני' שומרת יבם וכו' ר"א אומר יפר - מסקינן בגמרא דיפר בשותפות אב קאמר ובשעשה בה מאמר:

2 רבי יהושע אומר לאחד ולא לשנים - משום דס"ל אין ברירה וכדמפרש בגמרא בס"ד:

3 רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים - דגריע ליה יבם מארוס ואפי' בשותפות לא מצי מיפר:

2 חידושי חתם סופר על נדרים פתח ↗

אמנם נ"ל לפמ"ש הר"ן לעיל עד ע"א ד"ה רבי יהושע דאישה יקימנה אישה המיוחד וידוע לה לאפוקי בספק של ב' אינם יכולים לא להקים ולא להפר א"כ י"ל אישה יקימנה ובטל הפרת האב אבל אישה שאינו מיוחד אפילו קיימו שניהם מ"מ יכול האב לחוד להפר. ושוב אמר אישה יפירנה המיוחד היינו אחר שכבר הגיע זמנה למזונות שאז אישה המיוחד מיפר לבדו ולא אישה שאינו מיוחד. וא"ש דהקדים הקמה להפרה מפני שהגעת זמן מזונות מאוחר לארוס המיפר עם האב. ואין כאן הכרח להיקש הנ"ל אך זה הוא ר"א לשיטתו דס"ל כיון שהגיע זמן מזונות מיפר לבדו ומש"ה דרש ק"ו ולא הקישא ומש"ה נמי לא דרש הקישא בהיפוך הקמה להפרה. אבל לרבנן דאין מיפר לבדו עד שתכנס לחופה ליתא להנ"ל וע"כ יליף היקשא ודחי ק"ו:

« ר"ן על נדרים ע״ג ע״ב:ה׳ ר"ן על נדרים ע״ד ע״א:ב׳ »