ר"ן על נדרים מ״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים מ״ג ע״א:ב׳ ר"ן על נדרים מ״ג ע״א:ד׳ »

1 נדרים פתח ↗

מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ: ״הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ״. אָמַר לוֹ: אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר: ״קֻוֽנָּם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם״. אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא אָסוּר, וְכׇל אָדָם מוּתָּרִים. וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא וְכׇל אָדָם אֲסוּרִין.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

1 מתני' קונם שדה שאני חורש בה לעולם - שואל אמר כך לחבירו מתוך שכעס עליו שלא רצה להשאילה לו:

2 אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרין - שכיון שהוא חורש אין במשמעות לשונו אלא חרישתו בלבד:

3 ואם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין - שלא נתכוין לחרישתו כיון שאין דרכו לחרוש אלא שלא יהנה בחרישתו אכוין ומש"ה הוא וכל אדם אסורים לחרוש בשבילו כדי שלא יהנה בחרישתה:

« ר"ן על נדרים מ״ג ע״א:ב׳ ר"ן על נדרים מ״ג ע״א:ד׳ »