ר"ן על נדרים ל״ז א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ל״ו ע״ב:ט׳ ר"ן על נדרים ל״ז ע״א:ג׳ »

1 נדרים פתח ↗

מַאי שְׁנָא מִדְרָשׁ דְּלָא — דִּכְתִיב: ״וְאֹתִי צִוָּה ה׳ בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם״, וּכְתִיב: ״רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳״, מָה אֲנִי בְּחִנָּם — אַף אַתֶּם נָמֵי בְּחִנָּם. מִקְרָא נָמֵי בְּחִנָּם!

2 רש״ש פתח ↗

ר"ן ד"ה וכתיב ראה למדתי. כאשר צוני כו' ללמד כ"נ דצ"ל וכן בסה"ד בחנם כו'. והוא ע"ד דרשתם וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה כו' חולין כח:

3 נדרים פתח ↗

1 מאי שנא מדרש דלא דכתיב ואותי צוה ה' בעת ההיא - האי קרא מייתי לאשמעינן דמשה נצטווה ללמוד תורה לישראל:

2 וכתיב ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' - כלומר שצוני ללמוד בחנם דאי לא כאשר צוני אמאי קאי דליכא למימר בשכר דהיכי לימא כאשר צוני וכי צוהו בכך לא סגיא דלא לישקול אגרא וליכא למימר נמי דכאשר צוני הכי קאמר כאשר צוני ולא מעצמי אני אומר דודאי ישראל לא היו מפקפקין בכך דהא כתיב בך יאמינו לעולם אלא ודאי ה"ק כאשר צוני ללמד בחנם:

3 מקרא נמי בחנם - מהאי קרא גופיה:

« ר"ן על נדרים ל״ו ע״ב:ט׳ ר"ן על נדרים ל״ז ע״א:ג׳ »