ר"ן על נדרים כ״ה א:ד׳

4 א"ל פרעתיך - כלומר פרעתיך מקצת דאי כופר בכל למה ליה למנקט ספרא דאורייתא הא לא מחייב אלא שבועת היסת דליתא בנקיטת חפץ אלא ודאי מודה מקצת הוה והש"ס הכא לא חש לפרושי משום דלאו בהנהו דיני עסיק וכבר כתבתי בפרק שבועת הדיינין בסייעתא דשמיא:

5 ה"ג ואשתבע דיהבית לך זוזך - ולא גרסינן דפרעית לך דהא איהו לאו בתורת פרעון שקליה: