ר"ן על נדרים י״ג ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים י״ג ע״ב:ג׳ ר"ן על נדרים י״ג ע״ב:ה׳ »

1 נדרים פתח ↗

גְּמָ׳ וּרְמִינְהוּ: חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים וּבַנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת. חוֹמֶר בַּנְּדָרִים, שֶׁהַנְּדָרִים חָלִים עַל הַמִּצְוָה כְּבָרְשׁוּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשְּׁבוּעוֹת. וְחוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת, שֶׁהַשְּׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ וְשֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּנְּדָרִים.

2 נדרים פתח ↗

3 נדרים פתח ↗

4 גמ' שהנדרים חלים על דבר מצוה - בפ"ב לקמן נדרים דף טז: מוכחינן לה מקרא:

5 שהשבועות חלות על דבר שאין בו ממש - משום דמיתסר גברא הוא שלא יעשה כן ואיהו אית ביה ממש:

6 מה שאין כן בנדרים - דמתסר חפצא הוא הילכך אי לית ביה מששא לא אסר מידי:

1 דרכי משה (עמיאל) פתח ↗

ועי' עוד בר"ן נדרים יג, ב ד"ה שהנדרים חלים ע"ד מצוה שכתב "בפ"ב מוכחינן לה מקרא, שהשבועות חלות ע"ד שאין בו ממש, משום דמיתסר גברא הוא שלא יעשה כן ואיהו אית ביה ממש, מה שאין כן בנדרים דמיתסר חפצא הוא הלכך אי לית ביה מששא לא אסר מידי", משמע לכאורה מזה יותר קרוב להצד השני, דהאיסור בשבועה הוא לא רק איסור פעולה מצד הבל יחל, דא"כ היה לו לחלק בפשיטות, דבשבועה לא שייך כלל הצורך של דבר ממש, אחרי דאין האיסור בזה על שם עצם אך על פעולה. ומדבריו נראה, דגם שבועה הוא איסור על עצם מיוחד, אך העצם בזה הוא הגברא ואיהו אית ביה ממש.

« ר"ן על נדרים י״ג ע״ב:ג׳ ר"ן על נדרים י״ג ע״ב:ה׳ »