נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט קל״ה

מהדורה: שולחן ערוך, חושן משפט; לבוב (למברג), 1898

מקור שולחן ערוך, חושן משפט קל״ה
1 דין המחזיק בבעלי חיים כגון בהמה ועבד. ובו ב סעיפים: אע"פ שהמחזיק בדבר המיטלטל נאמן לומר שהוא שלו על בהמה וחיה אינו נאמן דכיון שהיא מהלכת יש לחוש שמא מעצמ' נכנסה לרשותו ע"ל סי' ע"ב ס"ס כ"א או שמא לקחה בדרך והחזיק בה לפיכך אם יש למערער עדים שהיא שלו נשבע היסת ונוטל ואם אין לו עדים נשבע המחזיק היסת ועומד בשלו ובמקום שדרך למסור בהמה לרוע' שחרית ולוקחה מידו ערבית בענין שאינה הולכת לבדה כלל דינה כשאר מטלטלין ונאמן המחזיק בשבועת היסת לומר שקנויה לו ואם טען שהזיקה לו כדי דמיה או שהוא חייב לו כך וכך ישבע בנקיטת חפץ: הגה וי"א דאם החזיק בהם ג' שנים בכל ענין הוי חזקה טור והמגיד פ"י מטוען בשם רשב"ם וכ"כ התו' בפ"ב דגיטין:
2 עבד כנעני גדול דינו כבהמה ואין לו חזקה עד אחר שלשה שנים מאחר שהוא מהלך וצריך המחזיק להביא ראיה ששמש לו כל ג' שנים אלו כדרך עבד לרבו רמב"ם פ"י מטוען ואם הוא קטן שאינו מהלך על רגליו דינו כשאר מטלטלין ויש לו חזקה מיד אפי' אם יש לו אם שרגילה לצאת ולבא בבית המחזיק:
פירוש נתיבות המשפט, ביאורים על שולחן ערוך חושן משפט קל״ה
1 החזיק בה ג"ש היינו באכילת פירות ומחאה שלא בפניו גם כן מהני כיון דחזינן דהקפיד ואי לא מיחה אף דהחזקה היה שלא בפניו מהני אף דבש"ס תלי טעמא משום דחברא חברא אית לית וה"ל לאמחויי כדי לאזדהורי בשטר ומטלטלין לאו בני שטרא נינהו מ"מ כיון דבש"ס מדמה גודרת לעבדים ובעבדים דין קרקע ממש יש לו ה"ג בגודרת ועיין בחדושי לסוגיא ואם טוען בגודרת גנבת או גזלת מביתי א"נ במגו שהיה טוען שמשוק בשעה שהלכה מעצמה תפסת דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן אפילו במגו והא שכתבו התו' בשבועות מ"ו ד"ה בקונטרס גרס דבגודר' אפילו טוען גנובים נאמן נראה דהיינו דוקא כשאומר נגנבו וכן כוונת התו' שם בדברים העשויין להשאיל אבל בטוען אתה גנבת לא מהימן דאלת"ה יסתרו דבריהם מ"ש שם בדיבור הסמוך דלכ"ע א"נ בטוען אתה גנבת והא דבב"ב ד' קכ"ח גבי עבדי גנבת רצונך השבע וטול שפירש הרשב"ם דמיירי אחר ג' שנים משמע דפחות מג' שנים המערער נאמן מדינא אף שטוען גנבת יש לומר ג"כ דמיירי שאומר גנבתו מהשוק אבל בשטוען ננבת או גזלת מביתי אינו נאמן: