מצודת דוד על משלי כ״ב

1 נבחר. שם טוב נבחר מעושר רב וחן טוב נבחר מכסף וזהב:

2 עשיר. מוסב למעלה לומר לזה נבחר שם וחן מעושר כי העושר לא ישובח והעוני לא יגונה כי מה׳ יצא הדבר בגזרה היורדת מן השמים ופגשה בהם בזה העושר ובזה העוני כפי הגזרה הגזר כי ה׳ עושה כל אלה ולא בעבור רוב החכמה העשיר העשיר אבל השם והחן באה בבחירת האדם עצמו:

3 ראה רעה. הערום רואה הרעה המעותדת לבא ונסתר ממנה ר״ל שומר עצמו מן הרעה טרם בואה אבל הפתאים עברו דרך הרעה ולא נשמרו והשיג אותם העונש וההפסד:

4 עקב. סוף הענוה היא יראת ה׳ ר״ל הענוה תסבב היראה כי כשיכיר בשפלות עצמו יגדיל רוממות המקום ותבוא בלבו יראת הרוממות וימצא עושר וכבוד וחיים:

5 צנים פחים. קוצים ופחים יקושים נמצאים בדרך עקש ר״ל המעקם דרכיו יתייסר בקוצים וילכד בפח אבל השומר נפשו וסר מדרך העקש הנה ירחק מצנים ופחים ולא עליו יהיו:

6 חנוך. התחל והרגל את הנער בשנים להוליכו בעבודת ה׳ לפי דרך חכמתו אם מעט ואם הרבה וכשיהיה מורגל בעבודת ה׳ אז גם כי יזקין לא יסור ממנה כי יתן לב להשכיל כשרון המעשה ההיא:

7 עשיר. העשיר בדעת ימשול בעניי הדעת וכן עבד לוה לאיש מלוה ר״ל כמו שהלוה הוא מוכנע להמלוה על כי לוה לו די מחסורו כן ימשול החכם בעניי הדעת על כי יספיק להם משאלותם בדבר החכמה:

8 זורע. כמו הזורע דבר מה הנה יקצור המין שזרע כן הגמול לפי המעשה:

9 ושבט עברתו. שבט חמתו שהיה מכה ורודה בה הנה יכלה ר״ל יפסיד היכולת:

10 טוב עין. הנותן לעני בעין יפה יבורך מה׳ כי הלא נתן מלחמו לדל ואם עוד יבורך בנכסיו ישפיע עוד יותר ולא ירע לבבו בתתו לו:

11 גרש לץ. גרש ממך את הלץ ויצא המריבה כי דרך הלץ לחרחר ריב:

12 וישבות. אז יבוטל דין וקלון כי כשיהיה ריב יגשו למשפט ויריבו לבזות זה את זה וכשאין מחרחר ישבות הכל:

13 אוהב. מי שאוהב איש טהר לב מבלי סיג און ויאהב את מי שיש חן באמרי שפתיו על כי בדעת ידבר הנה המלך מכבדו כי כן דרך המלך לאהוב אנשים כאלה:

14 עיני ה׳. המקום ישגיח בשמירת אנשי הדעת ויעוות לקלקל דברי עצת הבוגד אשר ידבר ללכוד אנשי הדעת לא יוכל להם:

15 אמר עצל. בעבור העצלות לא יצא מפתח ביתו לעשות מלאכתו ויבדה מלבו לאמר הלא הארי בחוץ ויטרוף נפשי ובתוך הרחובות אהיה נרצח מן הלסטים המצויים שם:

16 שוחה. כחפירה עמוקה אשר הנופל בה קשה לו לעלות כן הוא הנלכד בפתוי פי זרות היא המינות אשר יקשה מאוד לפרוש ממנה:

17 זעום ה׳. מי שה׳ זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה כי לא יאיר עיניו בתחלת הפתוי להבין סכלות הדבר וכזביו:

18 אולת קשורה. דבוק הוא במעשה האולת כאלו קשורה בלבו אבל שבט המייסר ירחיק ממנו את האולת:

19 עושק דל. דבר בהווה על כי אין העשיר מניח לגזול הימנו כי חזקה ידו להרבות לו. בחושבו שבזה יתרבה הונו:

20 נותן לעשיר. וכן הנותן מתן לעשיר:

21 אך למחסור. בשתי אלה לא יבוא יתרון כי אם חסרון בעשרו כי הגזל יאבד עוד את שלו ובתת מתן לעשיר בעצמו מחסר עשרו והמקום לא ימלא החסרון כי לא עשה מצות ה׳ במתן ההוא:

22 ולבך. ר״ל לא שמיעת האוזן בלבד כי גם לבך שים לדעת התורה להבינה ולזכרה:

23 כי נעים. נעים תהיה כאשר תשמרם בלבך הנתון בבטן וכאשר כל דברי התורה יחדיו יהיו נכונים על שפתיך מבלי שגיאה ובלבול ולזה שים לבך להם כי השומע מבלי הבנת הלב לא יוכל להוציא דבר מבלי שגיאה ואף מהר ישכחם:

24 הודעתיך היום. בהדברים האלה הודעתיך עתה להיות מבטחך בה׳ ופנה מכל עסקך להעמיק בדברי חכמים בכל לב:

25 אף אתה. ר״ל עם שאתה רק לומד לעצמך ואינך גדול כהמלמד לאחרים מ״מ אף אתה בטח בה׳ כי יש תקוה גם לך:

26 הלא כתבתי. ר״ל ופן תאמר איך אבטח בה׳ לפנות לבבי מכל עסקי להעמיק בדברי מלמדי שמא שוגים גם המה בדברי התורה ואין מקום לבטוח בה׳ ולקבל שכר ולז״א הלא כתבתי לך בספר התורה דברים חשובים ונכבדים אמורים במועצות ודעת:

27 להודיעך. ר״ל דברי התורה ההיא עשויה המה; להודיעך אמיתת אמרי אמת לדעת להבדיל בין האמת ובין השקר ולא תירא א״כ עוד פן ידיחוך בשגגתה כי תוכל להשיב אמרי אמת ותשובה נוצחת להמטעים ומגרשים אותך מדרך האמת:

28 כי דל הוא. ר״ל בחשבך כי דל הוא ואין לאל ידו לעמוד למולך:

29 ואל תדכא. אל תכתת העני בשער המשפט כאשר ישפוט עמך:

30 כי ה׳. ר״ל אם אין לאל ידו לריב ריבו הנה ה׳ יריב ריבם ומן קובעיהם יקבע את הנפש כי ימות ויאבד נפשו:

31 אל תתרע. אל תתחבר עם בעל אף ולא תבוא בדרך אחד עם בעל חמה וכפל הדבר במ״ש:

32 פן תאלף. פן תלמוד דרכו ותקח בזה מוקש לנפשך:

33 בתוקעי כף. בחברת אנשים התוקעים כף זה בעבור זה להיות ערב בחובו בשעבוד מקויים:

34 בעורבים. בחברת אנשים הנעשים ערבים על ההלואות וכפל הדבר במ״ש:

35 אם אין וגו׳. ר״ל אם לא יהיה לך לשלם למה תגרום שהמלוה יקח ממך מצעות משכבך:

36 אל תסג. הדרך לעשות דבר לסימן בין שדה האיש לשדה רעהו לדעת גבול השדות ואמר סימן הגבול אשר מעולם אשר עשו אבותיך אל תחזיר לאחור אל תוך שדה רעך להרחיב את גבולך:

37 חזית. כאשר תראה איש מהיר וזדיז במלאכתו דע כי סופו יעמוד לפני מלכים לשמשם ולא יבא למדה זו לעמוד ולשמש לפני שפלים ופחותים: