1אל תירא. לפי שכבר נפלו בזה המקום, היה ירא לגשת עוד, לזה אמר לו ׳אל תירא׳:2כל עם. צוה לעשות כל ההכנות והתחבולות האלו להטעות הגוים למען יחשבו שכל נצחונם הוא בעבור רוב העם והתחבולות ולא יד ה׳ עשתה זאת, ועל זה יאספו כולם יחד להיות גם המה עם רב ולהמתיק עצה ותחבולות ברוב יועצים, ובזה יהיה טובה לישראל כי את כולם יכו כאחד מבלי יצטרכו ללכת מעיר לעיר להכות בם:3מאחריה. לא מן העבר אשר תבואו אליה:4נכונים. ללכת מהר, בעת המצטרך:5ונסנו. בכדי להטעותם:6ויצאו. ואז יצאו לרדוף אחרינו:7עד התיקנו. רצה לומר, המנוסה תועיל עד אשר נעתק אותם מן העיר לרדוף אחרינו, כי יאמרו שבאמת בעבור הפחד, נסים הם כאשר במלחמה הראשונה:8ונסנו. ונוסיף לנוס עוד להרחיקם מן העיר:9מהאורב. מהמקום שתהיו אורבים:10את העיר. את הנשארים בעיר:11כדבר ה׳. שצוה לשרפה כמו שכתוב למעלה פסוק ב ועשית לה כאשר עשית ליריחו:12ראו צויתי. רצה לומר, הזהרו ואל תמרו פי:13ויפקוד. השגיח בהם אם המה מוכנים למלחמה:14וישם אותם אורב. שם עוד אורב אחד, יותר קרוב אל העיר:15וישימו העם. העם עצמם הזמינו למלחמה את המחנה וכו׳, וגם הזמינו את עקבו והוא האורב:16בתוך העמק. להתקרב אל העיר:17למועד. לזמן שיצאו במלחמה הראשונה:18וינגעו. הראו עצמם כאלו היו מנוגעים, רצה לומר, מוכים ונחלשים:19ויזעקו. נתקבצו מזעקת המאסף:20נטה בכידון. לעשות סימן להאורב לבא אל העיר:21אל הרודף. הם אנשי העי, שהיו מתחלה רודפים לישראל:22ואלה. אנשי האורב:23ויכו אותה. הנשים והטף:24משנה תורת משה. ספר ׳אלה הדברים׳ קרוי ׳משנה תורה׳, כי בו נאמר שנית מה שנאמר בארבעת הספרים שלפניה:25נגד הכהנים הלוים. הכהנים בני לוי אשר עמדו עם הארון באמצע ואמרו הברכה והקללה:26חציו. ששה שבטים:27לברך וכו׳ בראשונה. משנה סוטה ז ה בתחילה פתחו ואמרו: ברוך האיש אשר לא יעשה פסל וכו׳, ואחר זה אמרו: ארור האיש וכו׳, וכן כל הארורים:28קרא. יהושע היה הקורא, כמו שכתוב במקרא שלאחריו:29את כל דבר התורה. וחוזר ומפרש שקרא הברכה והקללה ככל הכתוב בתורה והם פרשת דברים כ״ח:א׳ והיה אם שמוע תשמעו וכו׳ והיה אם לא תשמעו וכו׳ האמורות בסדר כי תבא, והדומים להם:30לא היה דבר. מן הברכה והקללה:31אשר צוה. רצה לומר, האמור בתורה:
