מצודת דוד על יהושע א׳

1 ויהי. באה הוי״ו להוסיף ולחבר למה שהשלימה התורה בספור מיתת משה, ואמר שאחרי זה אמר ה׳ אל יהושע וכו׳:

2 משה עבדי מת. רצה לומר, אילו היה עדיין חי, לא יכולתם לעבור את הירדן כי עליו נגזר לבל יעבור:

3 ועתה. הואיל והוא מת, קום עבור וכו׳:

4 בו. מוסב על תחלת המקרא, על כל מקום:

5 מבוא השמש. שהוא ברוח מבוא השמש:

6 לא יתיצב. רצה לומר לא יתגבר להיות נצב הקומה:

7 לא ארפך. לא אתן לך רפיון ממני:

8 חזק ואמץ. בהנהגת העם כראוי:

9 רק וגו׳. כי לולא זאת, לא תועיל כלום בהנהגת העם כראוי:

10 למען. בעבור שמירת התורה תשכיל:

11 הזה. האמור במקרא שלפניו פסוק ז אשר צוך משה:

12 למען תשמור. כי כשימוש מפיך, פן תשכח מה:

13 כי אז. כשתשמור לעשות וגו׳, אז תצליח:

14 צויתיך. אני מצוה לך חזק במלחמה מול האויב ואל תירא:

15 כי עמך ה׳ וגו׳. ולא אמר ׳כי עמך אני׳, אף שה׳ היה המדבר, ודוגמתו שמואל א יב יא וישלח כו׳ ואת שמואל, והמדבר היה שמואל:

16 וצוו וכו׳. אף כי נאמר קודם שילוח המרגלים, מכל מקום על כרחך הצווי היה אחרי זה, כי ביום שהלכו המרגלים לנו ביריחו, ובהר התעכבו ג׳ ימים ובחזירתם לנו במקומם, וביום שאחריו לנו אצל הירדן, וממחרת עברו הירדן:

17 הכינו. עם כי עדיין אכלו את המן, מכל מקום היה בידם מפרי האדמה, ממה שהביאו להם תגרי הגוים, ואת זה צום להכין:

18 זכור. עליכם לזכור:

19 מניח. נותן לכם מקום מנוחה, בתת לכם הארץ הזאת שבעבר הזה:

20 עד אשר יניח. עד אשר יתן ה׳ מקום מנוחה גם להם:

21 וירשתם. רצה לומר, אז תאחזו בה מבלי מערער הואיל ותקיימו התנאי:

22 מזרח השמש. בעבר המזרחי:

23 רק וכו׳. רצה לומר, לא נשמע אליך רק כשיהיה ה׳ עמך וכו׳, אבל לא בזולת זה:

24 רק חזק. לענוש המורדים ולא למחול על כבודך: