מצודת דוד על יהושע כ׳

מהדורה: ובלכתך בדרך

« מצודת דוד על יהושע י״ט:נ״א מצודת דוד על יהושע כ״א:ב׳ »

1 וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃

2 דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶת־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁר־דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

3 לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי־דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם׃

4 וְנָ֞ס אֶל־אַחַ֣ת מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאׇזְנֵ֛י זִקְנֵֽי־הָעִ֥יר הַהִ֖יא אֶת־דְּבָרָ֑יו וְאָֽסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֙ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ־ל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם׃

5 וְכִ֨י יִרְדֹּ֜ף גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אַחֲרָ֔יו וְלֹא־יַסְגִּ֥רוּ אֶת־הָרֹצֵ֖חַ בְּיָד֑וֹ כִּ֤י בִבְלִי־דַ֙עַת֙ הִכָּ֣ה אֶת־רֵעֵ֔הוּ וְלֹא־שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם׃

6 וְיָשַׁ֣ב בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַד־עׇמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶל־עִירוֹ֙ וְאֶל־בֵּית֔וֹ אֶל־הָעִ֖יר אֲשֶׁר־נָ֥ס מִשָּֽׁם׃

7 וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת־קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת־קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה׃

8 וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֤ן יְרִיחוֹ֙ מִזְרָ֔חָה נָתְנ֞וּ אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בַּמִּישֹׁ֖ר מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ מִמַּטֵּה־גָ֔ד וְאֶת־גּוֹלָ֥ן גלון בַּבָּשָׁ֖ן מִמַּטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃

9 אֵ֣לֶּה הָיוּ֩ עָרֵ֨י הַמּוּעָדָ֜ה לְכֹ֣ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כׇּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַד־עׇמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה׃ פ

פירוש מצודת דוד על יהושע כ׳

1 לכם. להנאתכם:

2 למקלט. לקלוט את הרוצח מיד גואל הדם, לבל יהרגנו כאשר יחם לבבו:

3 את דבריו. איך שגג בהרציחה:

4 ואספו אותו. עם שלא ידעו שהאמת אתו:

5 גואל הדם. קרוב הנרצח, הרוצה לנקום נקמתו:

6 אחריו. אל עיר מקלטו:

7 ולא יסגירו. רצה לומר, אנשי העיר יעזרו להרוצח ולא ימסרו אותו ביד גואל הדם:

8 כי בבלי דעת. אם הרג בבלי דעת:

9 ולא שנא. לומר שהיה מערים בדבר:

10 למשפט. לדונו אם הוא חייב גלות, וכאשר יצא חייב, יחזור לעיר מקלטו וישב בה עד ימות הכהן הגדול:

11 אז. אחרי מות הכהן הגדול:

12 עד עמדו. עד יעמוד למשפט לדונו אם הוא חייב מיתה, וכאשר יצא חייב, אז ביד גואל הדם להמיתו:

« מצודת דוד על יהושע י״ט:נ״א מצודת דוד על יהושע כ״א:ב׳ »