1כבר ביארנו במשנתנו דרך כלל דרכי האיומין שבהם מאיימין בדיני נפשות וכן הרחבנו בה את הדברים במקומה ברביעי של סנהדרין ומ"מ זה שאמרו שמסיעין את העדים ממקום למקום כדי שתטרף דעתם ויחזרו בהם בריתא היא בסנהדרין פרק תשיעי ואין הלכה כן:2אין מטהרין שני מצורעים כאחד ר"ל בכהן אחד ואין עושין שתי עגלות ערופות כאחד ר"ל בבית דין אחד ואין רוצעין שני עבדים כאחד ר"ל על ידי בית דין אחד ואדון אחד וכן אין משקין שתי סוטות כאחד על ידי כהן אחד אחר שאין עושין מצות חבילות חבילות ומ"מ בסוטה אף בשני כהנים יש לחוש שכל שמשקין אחת בפני חברתה יתאמץ לבה לעמוד בכפירתה וכן נאמרה בהדיא בתוספתא ולשונם בזה אין משקין שתי סוטות כאחת שלא יהא לבה גס בחברתה אלא שר' יהודה השיב עליה לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר והקריב אותה ולא שתים אלא שאם ראינוה רועדת ורותתת בשני כהנים מותר ובדיעבד מיהא בכלן כשרות אלא שבהשקאת סוטה כל שעירב מחיית שתי המגלות לתוך כוס אחד והשקה לשתיהן פסול שהרי נתערבה מחיית מגלתה בשל חברתה והרי זה כנכתבה או נמחקה שלא לשמה כמו שיתבאר:3בששי של סנהדרין מ"ה א' יתבאר שהאיש נסקל ערום ר"ל שכשהיה רחוק מבית הסקילה ארבע אמות מפשיטין את בגדיו אלא שמכסין אותו מלפניו אבל האשה אינה נסקלת ערומה אף בכסוי לפניה או אף לפניה ולאחריה אלא בלבישת חלוקה ואע"פ שבסוטה אמרו לגלות עד לבה בזו מפני שהנשים חייבות לראותה ראוי להנהיגה בבזיון משום ונוסרו אבל בהריגת בית דין אין לך ויסרו יתר מן ההריגה ואין אנו צריכין לבזותה ביותר אדרבה ברור לה מיתה יפה ואע"פ שיש צער לגוף מפני שמיתתה מתאחרת לסבת המלבוש מ"מ נוח לה בצער מועט מבזיון גדול ובאיש מיהא אין הבזיון גדול כל כך כשהוא ערום וזו היא אצלו מיתה יפה כדי שתהא מיתתו יותר ממהרת:4לעולם יזהר אדם מן העבירות ואל יהא לבו בז לדבר בעשייתם מצד שאין סנהדרין לבער הרע מקרבנו או שאין עדים בדבר שאע"פ שעונש ב"ד בטל דין שמים במקומו עומד דרך הערה אמרו אע"פ שארבע מיתות בטלו דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומפילתו לארץ כדרך הסקילה שמפילין אותו ממקום גבוה נתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו וארס שורפו נתחייב הריגה או נמסר למלכות להתזת הראש או ליסטים באים עליו נתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי ר"ל בועות הנעשות בגרונו וחונקות אותו וכן בכל עבירה גדולה או קטנה הב"ה משלם בה מדה כנגד מדה ואל יקל ראש במה שרואה שאין נפרעין ממנו שפרוטה ופרוטה מצטרפת לכאיסר וכן כל עבירה ועבירה מצטרפת לחשבון גדול והכל שמור לו:5ואף בענין סוטה אמרו במדה שמדדה בה מדדו לה היא עמדה על פתח ביתה לראותו וכהן מעמידה בשער ניקנור ומראה קלונה לכל היא פירסה סודרים נאים על ראשה וכהן נוטל צעיף שבראשה ומניחו תחת רגליה היא קישטה לו פניה לפיכך פניה מוריקות היא כחלה לו את עיניה לפיכך עיניה בולטות וכמו שאמרו אינה מספקת לשתות עד שפניה מוריקות ועיניה בולטות היא קלעה לו את שערה לפיכך כהן סותר את שערה היא הראתה לו את אצבעה לרמוז לו שיבא לפיכך צפרניה נושרות היא חגרה עצמה בצלצול נאה לפניו וכהן קושרה בחבל המצרי היא פשטה לו ירכה לפיכך ירכה נופלת היא קבלתו על כריסה לפיכך בטנה צבה היא האכילתו מעדנים לפיכך קרבנה מאכל בהמה ר"ל שעורים היא השקתו יין משובח בכוסות משובחים וכהן משקה אותה מים המרים במקידה של חרס היא עשתה בסתר והקב"ה מפרסמה היא נתנה עיניה במה שאינו שלה מה שבקשה לא ניתן לה ואת שלה נטלו הימנה וכן מצינו בקין וקרח ובלעם דואג ואחיתופל וגחזי ואבשלום ואדניה ועזיה והמן נתנו עיניהם במה שאין ראוי להם מה שבקשו לא ניתן להם ומה שבידן נטל מהן ופירושן קין בתאומה שנולדה עם הבל לפי הדרש קרח בנשיאות בלעם בממונו של בלק דואג בחכמתו של דוד שקינא בו כמו שנדרש בהגדת חלק אחיתופל במלוכה וכמו שנדרש שם שראה בחלום אש יוצאה מאמתו גחזי בממונו של נעמן אבשלום במלכות אדניה באבישג עזיה בכהונה המן בישראל:
