מאירי על סוטה מ״ח

« מאירי על סוטה מ״ז ע״ב מאירי על סוטה מ״ט ע״א »

1 סוטה פתח ↗

מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים — בָּטְלוּ אוּרִים וְתוּמִּים. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — בָּטַל הַשָּׁמִיר וְנוֹפֶת צוּפִים, וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹשִׁיעָה ה׳ כִּי גָמַר חָסִיד וְגוֹ׳״. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁאֵין בּוֹ קְלָלָה, וְלֹא יָרַד הַטַּל לִבְרָכָה, וְנִיטַּל טַעַם הַפֵּירוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף נִיטַּל שׁוֹמֶן הַפֵּירוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הַטׇּהֳרָה נָטְלָה אֶת הַטַּעַם וְאֶת הָרֵיחַ, הַמַּעַשְׂרוֹת נָטְלוּ אֶת שׁוֹמֶן הַדָּגָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַזְּנוּת וְהַכְּשָׁפִים כִּילוּ אֶת הַכֹּל.

2 סוטה פתח ↗

אָמַר רַב: אוּדְנָא דְּשָׁמְעָא זִמְרָא — תִּעֲקַר. אָמַר רָבָא: זִמְרָא בְּבֵיתָא — חוּרְבָּא בְּסִיפָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה״.

3 סוטה פתח ↗

תָּא שְׁמַע: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן בָּטְלוּ עָרֵי מִגְרָשׁ, וּפָסְקוּ אוּרִים וְתוּמִּים, וּפָסַק מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד.

4 סוטה פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן ״נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים״ — לְאַפּוֹקֵי מֵחַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי, דְּאַחֲרוֹנִים נִינְהוּ. דְּתָנוּ רַבָּנַן: מִשֶּׁמֵּתוּ חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי — נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל. וְאַף עַל פִּי כֵן, הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּבַת קוֹל,

5 סוטה פתח ↗

תְּנַן הָתָם: כׇּל הַנִּצּוֹק טָהוֹר, חוּץ מִדְּבַשׁ זִיפִים וְהַצַפִּיחִים. מַאי ״זִיפִים״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַשׁ שֶׁמְּזַיְּיפִין בּוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: עַל שֵׁם מְקוֹמוֹ, כְּדִכְתִיב: ״זִיף וָטֶלֶם וּבְעָלוֹת״.

6 סוטה פתח ↗

וְנוֹפֶת צוּפִים. מַאי ״נוֹפֶת צוּפִים״? אָמַר רַב: סוֹלֶת שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה, וְדוֹמָה לְעִיסָּה שֶׁנִּילּוֹשָׁה בִּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן. וְלֵוִי אָמַר: שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת הַנִּדְבָּקוֹת בַּתַּנּוּר וְתוֹפְחוֹת וּבָאוֹת, עַד שֶׁמַּגִּיעוֹת זוֹ לָזוֹ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: זֶה דְּבַשׁ הַבָּא מִן הַצִּיפְיָא. מַאי מַשְׁמַע — כְּדִמְתַרְגֵּם רַב שֵׁשֶׁת: ״כְּמָא דְּנָתְזָן דַּבְרָיָאתָה וְשָׁיְיטָן בְּרוּמֵי עָלְמָא וּמַתְיָין דּוּבְשָׁא מֵעִישְׂבֵי טוּרָא״.

1 כל השירים שאין בהם שבח להב"ה אסור לזמר בהם והם הם התחלת הפקר ושעמום וסבתם דרך הערה אמרו זימרא בביתא חורבא בסיפא שנאמר קול ישורר בחלון חרב בסף ומ"מ כל שנעשה להזדרז במלאכה שלא יתנמנמו ולא יתרשלו במלאכתם מותר ועל זו אמרו זימרא מנגדי ר"ל מושכי ספינות בחבל וכן דבקרי ר"ל שמזמרין לפניהם בשעת חרישה לכוין השוורים לתלמיהם שהולכין לקול השיר שהוא ערב עליהם מאד אבל כל שאינו אלא לשחוק אף בבעלי מלאכה אסור והוא שאמרו דגירדאי אסור ולא עוד אלא שאותם זמירות שבבית המשתאות הם גרמת הפסד וסיבת הוצאה יתירה דרך סיפור העידו על רב הונא שגזר על בני דורו שלא לזמר בבית המשתאות ונכנס זול ביניהם עד שבאו עופות ותבואות לשער מזולזל ביותר ואעפ"כ לא היו רוצים לקנותם ורב חסדא זלזל בכך וחזרו לזמירותיהם ונתיקר הכל עד שכמעט לא היו מוצאים למכור:

2 אע"פ שדרך כלל נאסרו כל מיני זמירות אלו מ"מ כשהנשים מזמרות בין האנשים הוא איסור חמור ופירצה יתירה והוא שאמרו זמרן גברי ועניין נשי פריצותא זמרן נשי ועניין גברי כאש בנעורת:

3 משחרב בית ראשון בטלו ערי מגרש ר"ל ערים הניתנות ללוים שהטעינם הכתוב מגרשות ופסקו אורים ותומים ופסקה מלכות בית דוד:

4 משמתו נביאים האחרונים ר"ל חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל:

5 הנצוק אינו חבור לטומאה ר"ל שאם היה מערה משקין לכלי טמא אין הקלוח המחובר לשני הכלים מצרפן לטמא את המשקין שבכלי העליון ומ"מ דבש הזיפים ונקרא כן על שם מקומו מתוך שהוא עב כשהקלוח פוסק סולד לאחוריו מלמעלה ומתערבת הטפה שנתחברה עם התחתון בתוך העליון ומתוך כך טמאים וכן בצפיחת והוא יערת הדבש המעורבת עם השעוה וכבר ביארנוה במס' נזיר:

6 אע"פ שראוי לאדם להיותו חרוץ ומשתדל בעסקיו מ"מ תהא תורתו קבע ועסקיו עראי ויתלה עיקר בטחונו בהב"ה דרך הערה אמרו מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה:

« מאירי על סוטה מ״ז ע״ב מאירי על סוטה מ״ט ע״א »