מאירי על סוטה י״ח

1 כתב שתי מגלות לשתי סוטות או אף בשני כוסות אלא שחזר ועירבן לתוך כוס אחד אע"פ שהכתיבה והמחיקה היו לשמן פסולות שלא שתת כל אחת מהן את מגלתה ביחוד ואפי' חזר וחילקן מ"מ אין ברירה וגדולי המחברים כתבו בזו האחרונה שבדיעבד כשר ולא יראה כן:

2 נשפכו המים צריך לכתוב מגלה אחרת ומים אחרים נשפכו מקצתם הרי זה ספק ולפיכך אינו משקה לכתחלה את השאר ואם השקה כשר ולענין השקאה צריך שישקנה דרך שתיה ר"ל בכוס וכיוצא בו השקה בשפופרת או בסיב דקל שעשאו חלול הרי זה ספק אם דרך שתיה בכך אם לאו לפיכך אם השקה כשר:

3 שתי פעמים הוזכרה בתורה שבועה בפרשת סוטה והוא שנאמר והשביע אותה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אותך מבלעדי אישך וכו' ואת כי שטית וכו' ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך והשביע הכהן את האשה בשבועת האלה ואמר הכהן לאשה יתן ה' אותך לאלה ולשבועה בתוך עמך בתת ה' את ירכך וכו' ובאו המים וכו' ואי אפשר לומר שהאחת קודם שנמחקה המגלה ואחת לאחר שנמחקה שהרי שתיהן קודם מחיקת המגלה נכתבו וכן אי אפשר לומר שישביענה תחלה שלא נטמאת ר"ל משביע אני בשם שלא נטמאת כמו שאת אומרת ושיאמר אחר כן אם נטמאת יבאו ביך וכו' שהרי בזו אין לשון שבועה עם האלה ושבועה לחודה ואלה לחודה וכן אי אפשר לומר משביע אני שאם נטמאת יבאו ביך שהרי אין כאן שבועה אלא אלה אלא כך הוא הענין שהוא אומר משביע אני אם לא נטמאת כמו שאת אומרת שאלו נטמאת ואת נשבעת שלא נטמאת יבאו ביך וכו' והיא אומרת אמן על השבועה ועל האלה על הדרך שביארנו במשנה:

4 כבר ביארנו במשנה שמגלגל הוא עליה כל ביאה האוסרתה עליו מעתה אם גירשה והחזירה וקינא לה מגלגל הוא עליה אם זינתה בעוד שהיתה תחתיו בנשואין הראשונים וכן להבא מתנה עליה שאם יגרשנה ויחזירנה לא תזנה משיחזיר כמו שביארנו במשנה וכן בנשואי אחיו אם קנא ליבמתו לאחר שכנסה הכל כמו שביארנו במשנה:

5 מי שקנא לאשתו ונסתרה ושתת וחזר וקנא לה באותו האיש בעצמו ונסתרה אינו משקה אותה על ידו פעם אחרת אלא שאסורה לו ותצא בלא כתובה אבל אם קנא לה באחר ונסתרה משקה אותה פעם שניה וכן כמה פעמים כל שהקנויים מיוחדים קנוי אחר לאיש אחר וכן אם גירשה זה שהשקה ונשאת לאחר ובעל שני קנא לה בזה שכבר קנא לה בעלה הראשון ושתת עליו ונסתרה הרי זה השני משקה אותה עליו וכן בעל שלישי ורביעי לא נאמר שאינה שותה ושונה אלא מקנוי של בעל אחד על בועל אחד הא קנוי של בעל אחד בשני בועלים או של שני אנשים בבועל אחד שותה ושונה ואין צריך לומר בקנוי של שני אנשים בשני בועלים ויראה מתלמוד שבפרק ראשון שיכול הוא לקנא לה מכמה אנשים כאחד ויראה לי משם דוקא שהזכיר את כלם בפרט הא אם אמר דרך כלל לא תסתתרי עם שום אדם אינו כלום שאם כן אף הוא אומר לה לא תכנסי לבית הכנסת:

6 ונשלם הפרק תהלה לאל:

7 היה נוטל וכו' כבר ביארנו בפתיחת המסכתא על החלק השני שבה שענינו לבאר סדרי הנהגותיו עם הסוטה בעזרה ושזה החלק הוחל ביאורו בראשון בעניני הבאתה לפני הכהן במקדש ודרכי ההנהגות שהיו מתנהגים עמה בהם ונמשך ביאור זה החלק בפרק שני בענין נתינת העפר במים וכתיבת המגלה והשבעתו וקללתו וכן בענין הבאת מנחתה ובאו עכשו בפרק זה להשלים עניני זה החלק ועל זה הצד יחלקו עניני הפרק לחמשה חלקים הראשון להשלים עניני הבאת קרבנה השני לבאר על איזה צד יכולה להפקיע את עצמה מן השתיה אף בלא הודאה וכשיארע כן אחר הבאת המנחה וכתיבת המגלה היאך דנין בה ובמנחתה ובמגלתה השלישי לבאר פעולת המים ואם זכות יכול לעכב את פעולתה או לתלות הרביעי בביאור הסוטות שמנחותיהן נשרפות החמישי שלא מן הכונה אלא שעל ידי שאמר בחלק זה הרביעי שמנחת כהנת נאכלת ומנחת כהן נשרפת הזכיר על ידי גלגול הרבה דברים שדין האשה מתחלק בהם מדין האיש זהו שורש הפרק דרך כלל אלא שיבאו בו דברים שלא מן הכונה על ידי גלגול כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם: